הצד הקפוא של הירח

אם וכאשר יתיישבו בני-אדם על הירח, סביר שיבחרו להתמקם באזורים הסמוכים לקטבים, שכן שם נמצאות עתודות המים המעטות של גרם השמיים הצחיח הזה. גם בתרחיש כזה, הגישה למים אינה צפויה להיות פשוטה כלל – עד כה התגלו מאגרים אלה של מים קפואים במקומות שהגישה אליהם קשה במיוחד: בקרקעיות אפלות של מכתשים אדירי-ממדים שהטמפרטורות בהן אינן עולות על מינוס 160 מעלות צלסיוס גם ביום החם בשנה. ואולם, ייתכן שיש גם בשורה משמחת לאותם מתיישבים עתידיים: ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר בארה"ב עולה כי לפחות חלק מהמים על הירח עשויים להיות לכודים במקומות נגישים בהרבה – בבורות ובשקעים קטנים. 

היעדר האטמוספירה והטמפרטורות הגבוהות השוררות בשעות היום אמנם אינם מאפשרים למים להיקוות על פני השטח של הירח, אך בשל נטייתו הקלה על צירו, מכתשי הענק באזורים הסמוכים לקטבים שרויים בצל תמידי, ולכן יכולים לאגור קרח. מאז הועלה לראשונה הרעיון ב-1961, משימות חלל רבות של מדינות שונות סיפקו הוכחות לקיומם של מאגרי קרח אלה. פרופ' עודד אהרונסון מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ושותפיו למחקר – פרופ' פול היין מאוניברסיטת קולורדו בבולדר; ד"ר נורברט שרגהופר מהמכון למדעים פלנטריים בהונולולו, שיערו כי ייתכן שגם בורות ושקעים קטנים יותר שנוצרו באזורים אלה עשויים להיות קרים מספיק כדי ללכוד ולאחסן קרח.

כדי לגשש בעניין, נעזר צוות החוקרים בנתונים שהתקבלו מהמכשירים על סיפונה של הגשושית LRO של נאס"א הממפה את הירח ברזולוציה גבוהה כבר יותר מעשור. אחת ממצלמות הגשושית, מצלמת הזווית הצרה – המחוברת לטלסקופ רב עוצמה – סיפקה להם תמונות תקריב של פני הירח המצולקים בשני קטביו. הצעד הראשון היה לפענח את התמונות הדו-ממדיות על מנת להבין כמה בורות ושקעים נמצאים בכלל באזורים אלה, מה עומקם האפשרי ואיזה שיעור משטחם מוצל באופן קבוע.

""במקום לרדת לעומקם של מכתשים עמוקים ולא-ידידותיים, המבקרים העתידיים על הירח – בין אם במסגרת משימה מדעית או כחלק ממשימת התיישבות – יוכלו 'לשאוב' מים ממאגרי קרח קטנים וזמינים יותר"

אבל האם שקעים אפלים אלה קרים מספיק כדי ללכוד קרח? מכשיר אחר של הגשושית סיפק למדענים מידע על הטמפרטורות הממוצעות באזור, אך לא יכול היה לחשוף את הטמפרטורות הספציפיות בקרקעיות השקעים. לשם כך, חישבו החוקרים את מידת ההשפעה האפשרית של גורמי חום שונים בסביבת השקעים – למשל סלע בולט או השתקפויות של אור – על הטמפרטורות בקרקעיות. תוצאות חישוביהם מצביעות על כך שגם שקעים בגודל של פחות ממטר עשויים להוות "מיקרו-מלכודות קרות" עם כמויות קטנות של מים קפואים. "על פי המודלים שלנו, זהו אמנם רק חלק קטן מכלל הקרח שעל הירח, אך במקום לרדת לעומקם של מכתשים עמוקים ולא-ידידותיים, המבקרים העתידיים על הירח – בין אם במסגרת משימה מדעית או כחלק ממשימת התיישבות – יוכלו 'לשאוב' מים ממאגרי קרח קטנים וזמינים יותר", אומר פרופ' אהרונסון.

החוקרים בחנו גם את הפיזור והצפיפות של מלכודות הקרח – קטנות וגדולות כאחת – בשני הקטבים, ולהערכתם שטחן מגיע לכ-40,000 קילומטרים רבועים – יותר מכפליים לעומת אומדנים קודמים. כ-60% משטחים אלה נמצאים בקוטב הדרומי, אף ששיעור גבוה יותר של שקעים ומכתשים קטנים נמצא דווקא בקוטב הצפוני.