אבוקדו - עשיר בבטא-סיטוסטרול

ברגוע: תוסף מזון טבעי עשוי לשמש נוגד חרדה

מדעני מכון ויצמן למדע הראו כי התוסף שמקורו בצמחים, מפחית את רמות החרדה בעכברים ללא תופעות לוואי משמעותיות

You are here

Share

תוסף מזון טבעי, בטא-סיטוסטרול, עשוי להפחית חרדה – כך עולה ממחקר חדש בעכברים שערכו מדעני מכון ויצמן למדע. התוסף הוריד את מפלס החרדה בעכברים כאשר ניתן לבדו, והוא אף פעל בסינרגיה עם "פרוזק" – תרופה נפוצה לטיפול בדיכאון וחרדה. אם הממצאים המתפרסמים היום בכתב-העת המדעי Cell Reports Medicine, ישוחזרו גם בניסויים קליניים, ייתכן שבטא-סיטוסטרול, המצוי בין היתר באבוקדו, ישמש לטיפול בחרדה בבני-אדם.

חרדה היא לא בהכרח דבר רע. מבחינה אבולוציונית, החרדה חיונית להישרדותנו, שכן היא מובילה לתגובה הולמת לסכנות שונות. בדיוק מסיבה זו קשה כל כך לפתח תרופות נוגדות חרדה: המעגלים העצביים האחראים על חרדה קשורים קשר הדוק למעגלים המקודדים זיכרון, מודעות לעצמנו ולסביבה, ותפקודים חיוניים נוספים הנדרשים להתמודדות עם איומים. לפיכך, חוקרים בכל העולם מנסים לפתח תרופות שיפחיתו חרדה באופן בררני מבלי לגרום לתופעות לוואי בלתי-רצויות.

המעבדה של פרופ' מייק פיינזילבר במחלקה למדעים ביומולקולריים חוקרת "חלבוני יבוא" (אימפורטינים) המובילים מולקולות אל תוך גרעין התא. לפני כמה שנים גילו ד"ר ניקולאס פאניוטיס וחברים נוספים במעבדתו של פרופ' פיינזילבר כי עכברים ללא חלבון יבוא מסוים – אימפורטין אלפא-5 – הפגינו פחות חרדה בנסיבות מלחיצות בהשוואה לעכברים רגילים. החוקרים בדקו כיצד נבדלים עכברים "רגועים" אלה מעכברים רגילים מבחינת ביטוי הגנים וזיהו חותם גנטי של אותה "שלווה": כ-120 גנים עם דפוס ביטוי מסוים בהיפוקמפוס, אחד מאיזורי המוח המווסתים חרדה.

במחקר החדש, סרק ד"ר פאניוטיס, יחד עם עמיתיו, מאגר בין-לאומי, במטרה לאתר תרופות קיימות או חומרים אחרים המחקים את אותה חתימה גנטית. הוא זיהה חמש מולקולות אפשריות ובחן את השפעתן על התנהגות עכברים. המולקולה שהתגלתה כבעלת השפעה מרגיעה על התנהגות העכברים הייתה בטא-סיטוסטרול, הנמכרת בחנויות טבע כתוסף מזון המיועד בעיקר להורדת כולסטרול.

בסדרת ניסויים, עכברים שקיבלו בטא-סיטוסטרול הפגינו הרבה פחות חרדה מאשר עכברים בקבוצת הביקורת. כך למשל, במבחן "השטח הפתוח" הבודק רמות חרדה במכרסמים, הם הסתובבו ללא חשש באזורים מוארים היטב באור בוהק, בעוד עכברים רגילים לא העזו להסתובב באזורים אלה במרכז השטח הפתוח והעדיפו להישאר באזורים מוחשכים בצדדים. יתר על כן, העכברים שקיבלו את הבטא-סיטוסטרול לא הפגינו תופעות לוואי המצופות מתרופות נגד חרדה, כגון הפרעות בתנועתיות או הימנעות מגירויים חדשים.

""כדי להגיע למינון נוגד חרדה, יש לאכול אבוקדו יום ולילה. במקרה כזה, סביר יותר שנפתח בעיות עיכול לפני שנפחית את רמת החרדה"

בהמשך בדקו המדענים את השפעתו של הבטא-סיטוסטרול על העכברים בשילוב עם פלואוקסטין, תרופה מקבוצת ה-SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של המוליך העצבי סרוטונין), הנמכרת, בין היתר, תחת שם המותג "פרוזק". התוצאה הייתה סינרגיה בין השניים: כאשר הבטא-סיטוסטרול והפלואוקסטין ניתנו יחדיו, שניהם הורידו את החרדה בעכברים במינון נמוך יותר מאשר זה הנדרש כשכל אחד מהם ניתן לחוד. "אחת הבעיות הגדולות של תרופות נגד חרדה היא תופעות הלוואי שלהן. אם בטא-סיטוסטרול יכול לעזור להוריד את המינון של תרופות אלה, אולי הוא יפחית גם את תופעות הלוואי", אומר ד"ר פאניוטיס.

בטא-סיטוסטרול מופיע באופן טבעי בצמחי מאכל רבים, והוא נחשב לחומר בטוח, שכן הוא משווק כבר שנים כתוסף תזונה. החומר נמצא בריכוז גבוה במיוחד באבוקדו – וגם בפיסטוק, שקדים ואגוזים אחרים, בשמן קנולה, בדגנים שונים ובצמחים נוספים. עם זאת, זלילת אבוקדו כשלעצמה לא תספיק ככל הנראה להרגיע נפש חרדה. "כדי להגיע למינון נוגד חרדה, יש לאכול אבוקדו יום ולילה. במקרה כזה, סביר יותר שנפתח בעיות עיכול לפני שנפחית את רמת החרדה", אומר ד"ר פאניוטיס.

המדענים עוד לא פענחו את המנגנון נוגד החרדה של הבטא-סיטוסטרול, אך הם כן גילו בעכברים שקיבלו את התוסף שינויים בביטוי של כמה גנים המופעלים בדרך כלל במצבי לחץ. כמו כן, הם גילו בעכברים אלה שינויים ברמות של מטבוליטים ומוליכים עצביים באזורי מוח המעורבים בוויסות חרדה.

מכיוון שהמחקר התמקד במסלולים עצביים המעורבים בוויסות חרדה הן בעכברים והן בבני-אדם, סביר להניח כי הממצאים תקפים גם לבני-אדם. "כדי לקבוע זאת יש צורך כמובן בניסויים קליניים", מבהיר פרופ' פיינזילבר. "ובכל מקרה, אנחנו ממליצים להתייעץ עם רופא לפני ששוקלים לקחת בטא-סיטוסטרול להפחתת חרדה".

במחקר השתתפו פיליפ פרוינד וד"ר לטיציה מרבלדי מהמחלקה למדעים ביומולקולריים; ד"ר טלי שליט מהמרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד; ד"ר אלכסנדר ברנדיס וטבי מלמן מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים; וד"ר מיכאל צורי מהמחלקה למשאבים וטרינריים. 

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il

Share

אבוקדו - עשיר בבטא-סיטוסטרול