מדע בכל צבעי הקשת

שני עשורים אחרי מצעד הגאווה הרשמי הראשון בתל-אביב ב-1998 (וכמעט 40 שנה אחרי המצעד הלא-רשמי של 1979), הגיעו אירועי הגאווה גם למכון ויצמן. בהפנינג הראשון מסוגו, שנערך בקיץ 2018, השתתפו כ-80 סטודנטיות וסטודנטים, אנשי סגל ועובדי המכון והוא היה לאירוע ההשקה של התארגנות חדשה בקמפוס – האחווה הגאה של מכון ויצמן למדע.

אור גרוס, בוגרת המכון, הייתה הכוח המניע מאחורי האירוע. "הקמת אחווה גאה הייתה מטרה חשובה בעבורי מאז שהתחלתי ללמוד במכון. בהרבה קמפוסים ברחבי הארץ כבר יש אחוות גאות וחשתי חסר בנראות של הקהילה ובמודעות לנושא", אמרה אז לתקשורת. מאז דברים החלו להשתנות, המודעות בקמפוס עלתה – והשנה מתוכנן אירוע גאווה גדול יותר ובתמיכה מלאה של הנהלת המכון. אירוע דומה, שהיה אמור להתקיים בשנה שעברה, התבטל אמנם בשל מגיפת הקורונה, אך נשיא המכון, פרופ' אלון חן, שיגר לכלל אנשי המכון מכתב ברכה מיוחד וראשון מסוגו לציון חודש הגאווה.

כיום עומד בראש האחווה הגאה דן קליין, דוקטורנט בקבוצתה של ד"ר קרן מיכאלי במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה. עם כניסתו של קליין לתפקיד הוא חשב כיצד להנגיש את נושא הלהט"ב במכון – מקום שבו "נראוּת גאה" כמעט שלא הייתה קיימת. "הבאנו לקמפוס את פרופ' עוזי אבן, שהיה מדען בכיר במערכת הביטחון ולימים גם חבר הכנסת ההומוסקסואל המוצהר הראשון בבית הנבחרים הישראלי", הוא מספר. "בהמשך הזמנו לשיחה בזום את פרופ' קלייר תומאס, ביולוגית טרנסג'נדרית מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה – ולפני כמה חודשים אירחנו בזום את ד"ר בן ג'ונסון, בכיר בקבוצת ההוצאה לאור ספרינגר-נייצ'ר".

""כשאנשים מסוגים ורקעים שונים מתקבצים יחד יש יותר נקודות מבט, ובסופו של דבר זה מחלחל גם לאיכות המדע"

האחווה הגאה במכון היא אחת משורה של התארגנויות דומות במוסדות להשכלה גבוהה בישראל הפועלות תחת ארגון גג ארצי מיסודה של האגודה לזכויות הלהט"ב והתאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית. התארגנויות אלה זוכות בין היתר גם לתמיכת ארגון החונכות פר"ח אשר מעניק מלגות למתנדבים.

ב-2017 נחשף במסגרת מחקר על אודות חוויותיהם של סטודנטיות וסטודנטים גאים בישראל, כי שני שלישים מהם נחשפו במהלך לימודיהם להערות או בדיחות על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית; יותר מרבע מהם חוו הטרדה מינית – פי 6.5 מהנתון המקביל באוכלוסיית הסטודנטים הכללית – ו-61% נמנעו מלחשוף את נטייתם המינית או זהותם המגדרית במסגרת לימודיהם. בעקבות הנתונים העגומים, יזמה האחווה הארצית את פרויקט "קמפוס בטוח" המעודד מוסדות להשכלה גבוהה לאמץ שורה של צעדים ליצירת מרחב בטוח יותר לקהילת הלהט"ב. כך למשל מעודדים את המוסדות להתייחס לקהילת הלהט"ב במסגרת המאמצים הארגוניים למניעת הטרדות מינית; להתאים את הטפסים השונים לכלל המגדרים ולכלל סוגי המשפחות; להקצות בקמפוס תאי שירותים לא-ממוגדרים – ולהכשיר את הסגל האקדמי והמנהלי להתמודדות עם סוגיות ייחודיות לקהילת הלהט"ב.

קליין מציין כי בשנתיים האחרונות המכון עושה צעדים גדולים קדימה בדרך להיות סביבה בטוחה יותר בשביל הקהילה: "אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מלא של ד"ר מיטל עירן-יונה, ראש המשרד לגיוון והכללה, דיקן מדרשת פיינברג, פרופ' גלעד פרז, מנהל המדרשה, עמי עיני, וכן חוקרים וחוקרות מהקהילה אך יש לנו עדיין לאן לשאוף", הוא אומר ומוסיף: "חשוב לזכור – כשאנשים מסוגים ורקעים שונים מתקבצים יחד יש יותר נקודות מבט, ובסופו של דבר זה מחלחל גם לאיכות המדע. רק לאחרונה עלתה למשל המודעות לכך שקבוצות ניסוי צריכות להיות גם הן מגוונות. אילו כל הניסויים היו נעשים על-ידי ובהשתתפות גברים לבנים בלבד, כפי שנעשה בעבר, היינו מאבדים חלק משמעותי מהתוקף המדעי של ניסויים אלה. לכן אפשר בהחלט לומר שמדע טוב הוא בין היתר מדע מגוון".