מצוינות ללא גבולות

מכון ויצמן למדע העניק תוארי דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד לשבעה נשים וגברים משפיעים, בהוקרה על תרומתם יוצאת הדופן לחברה בתחומים שונים. הטקס נערך ביום שני, 8 בנובמבר 2021, במהלך אירועי המושב ה-73 של המועצה הבינלאומית ומועצת המנהלים של מכון ויצמן למדע.

נשיא המכון, פרופ' אלון חן, בירך את מקבלי התארים ואמר: "באמצעות הישגיהם המקצועיים, תשוקתם לעבודתם ומחויבותם למצוינות, הם הביאו ליצירת הזדמנויות וגילויים המפיחים תקווה בעולם כולו". הדברים נאמרו במהלך טקס היברידי שנערך השנה בסימן "ללא גבולות", והתקיים במקביל בקמפוס המכון ברחובות ובמוקדים שונים ברחבי העולם.

מקבלי התארים הם:

ד"ר מארק אלכסנדר – רופא בהכשרתו אשר בנה קריירה מצליחה בעולם הרפואה ובפעילות עסקית משיקה והפך לנדבן פעיל ולחבר המועצה הבינלאומית של מכון ויצמן למדע. פעילותו בישראל כוללת תמיכה בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובארגון ידידי צה"ל בארצות-הברית. ד"ר אלכסנדר משמש נאמן בקרנות נדבניות משפחתיות וממלא תפקידים שונים בעולם הפילנתרופיה, דרכם הוא פועל להענקת תמיכה נדיבה במדע ובאמנות. ד"ר אלכסנדר קיבל את התואר בהוקרה על חזונו רב־ההשראה וסקרנותו האינטלקטואלית הבלתי־נדלית ועל פעילותו המרשימה לטובת הציבור; בזכות מסירותו הנדיבה לקידום ולטיפוח הישגיו המדעיים, העניין הנלהב שלו במדע ועל יכולתו להדביק אחרים במחויבות לקידומו.

פרופ' מרי-קלייר קינג – מדענית בעלת־שם בתחום הגנטיקה האנושית, שהותירה חותם עמוק על חקר הגנטיקה של הסרטן כשזיהתה את מוטציית הגן BRCA1 וגילתה כי סרטן שד עובר בתורשה במשפחות מסוימות. גילוי מהפכני זה הוביל לפיתוחן של גישות טיפוליות מצילות חיים עבור נשים רבות בעולם כולו, ושינה את התפיסה הרווחת לא רק לגבי הגנטיקה של סרטן, אלא גם בנוגע למחלות מורכבות שכיחות אחרות. לאורך שלושה עשורים של מחקר והסברה, צעדה פרופ' קינג ללא מורא באזורים לא מוכרים של מחקר, תוך שהיא מפגינה מחויבות עמוקה לנושא זכויות האדם ומהווה מודל לחיקוי עבור מדעניות ומדענים רבים בעולם כולו.

פרופ' פיליפ פינקוס – אחד האבות המייסדים של תחום הפיסיקה של חומר רך ומבכירי המדענים בתחום. במהלך הקריירה הארוכה והפורה שלו, פרופ' פינקוס היה אחראי לכמה פריצות דרך משמעותיות בחקר הפיסיקה של חומר מעובה. לאחר פעילות מדעית שהניבה תרומה ממשית לקידום חקר המגנטיות ומוליכות־על, פנה פרופ' פינקוס לחקר פולימרים. התובנות שגיבש לגבי התנהגותו הייחודית של חומר רך טעון העמיקו והרחיבו את ההבנה שהשיגו זוכי פרס נובל, פול פלורי ופייר ז'יל דה־ז'ן, אודות מערכות נייטרליות, והותירו חותם רב־השראה על דורות של חוקרים צעירים.

סר אנדרש שיף – אחד הפסנתרנים והמנצחים הקלאסיים המחוננים ביותר של זמננו, מוסיקאי ומחנך מוסיקלי בעל כישרון נדיר. לאורך קריירה מוסיקלית וירטואוזית בת יותר מ-45 שנה, הוא הצליח לרתק קהלים ברחבי העולם במיומנותו ובגישתו האינטלקטואלית לכל יצירה. סר אנדרש מקדיש מזמנו ומרצו לטיפוח כישרונות צעירים, בעיקר באמצעות סדרת "בונים גשרים", המעניקה לאמנים צעירים ומבטיחים הזדמנויות להופיע. הוא משמש מרצה־אורח באקדמיות בארנבוים־סעיד וקרונברג בגרמניה ומרבה להרצות ולהדריך בכיתות אמן ברחבי העולם.

ד"ר ג'ון שוורץ – פסיכיאטר, יזם ופילנתרופ שהקדיש את פועלו ללימודי המשך לאנשי מקצוע בתחומי הרפואה והפיננסים. שוורץ עסק בתחילת דרכו בפסיכיאטריה של הילד באוניברסיטת קליפורניה, אירוויין, ובשנות ה-80 פנה לעולם העסקי והקים את ארגון CME, שעסק בלימודי המשך לרופאים. בהמשך פנה לעולם הפיננסי והקים חברה שסיפקה למשקיעים מידע מחזית העולם העסקי. שוורץ הוא חבר המועצה הבינלאומית של מכון ויצמן למדע לצד רעייתו ורה, שקיבלה גם היא תואר לשם כבוד, ובשנים האחרונות הם תורמים ותומכים בקידום המחקר בביולוגיה מטבולית ובחקר החלל.

גב' ורה שוורץ עמדה שנים ארוכות בראש צוות נרחב במרכז המחקר לשירותי בריאות של המחלקה לחיילים משוחררים – ספקית שירותי הבריאות המשולבים הגדולה ביותר בארה"ב, המשרתת חיילים משוחררים. מחקר נרחב שערכה המחלקה בהובלתה, עסק בצורכי הבריאות של חיילות משוחררות והוביל לייסודן של מאות מרפאות המתמחות בבריאות האישה ברחבי ארה"ב. ב-2017 הקימה יחד עם בעלה ג'ון שוורץ את המרכז לביולוגיה מטבולית במכון ויצמן למדע על-שם משפחת ורה וג'ון שוורץ, שמטרתו לקדם אבחון, טיפול ויצירת אסטרטגיות חדשות למניעת מחלות. המרכז מספק למדעני המכון את הכלים הדרושים לחקר אבני הבניין הביוכימיות של המטבוליזם. תרומתה העצומה של שוורץ לעולמות האקדמיה והבריאות ותמיכתה במחקר מדעי רחב־היקף במכון ויצמן למדע תרמו לרווחתם של רבים בעולם כולו.

פרופ' אוטמר ויסטלר הוא רופא וחוקר בהכשרתו, ומנטור בולט בקרב הקהילה המדעית בגרמניה. מחקרו מתמקד בנוירופתולוגיה של גידולים במערכת העצבים המרכזית, בבסיס הגנטי של גידולים במערכת זו, בתאי גזע עצביים ובנוירוביולוגיה משחזרת. התובנות פרי עבודתו המדעית תרמו רבות למחקר בסיסי וקליני בגנטיקה של גידולים וטיפול מבוסס תאי גזע בסרטן, כמו גם בנוירופתולוגיה מולקולרית של אפילפסיות מוקדיות. לאורך הקריירה שלו כרופא, כחוקר וכמנהל מדעי, הפגין פרופ' ויסטלר מחויבות עמוקה לטיפוח קשרים מדעיים בין גרמניה לישראל – ובמיוחד עם מכון ויצמן למדע.