מחברים אמנות ומדע: המחזור הראשון של תוכנית אמן אורח במכון ויצמן

 "ההקשרים בין מדע לאמנות לא תמיד ברורים, לא תמיד נראים לעין ולא תמיד צפויים. כמונו, המדענים, גם אתם, האמנים, מחפשים את הלא-נודע, את מה שנוצר בעקבות טעות ואת המקומות שהסקרנות מובילה אליהם". כך פתח פרופ' צחי פלפל, ראש מרכז ברגינסקי לממשק בין מדע לרוח, את מפגש ההיכרות עם משתתפי המחזור הראשון של תוכנית אמן אורח במכון ויצמן למדע שהתקיים באחרונה במאיץ על-שם קופלר. האמנים ליהי תורג'מן, חן פלמנבאום, כרמי דרור ולי ינור הם ארבעת המשתתפים הראשונים בתוכנית ייחודית זו שנועדה לקדם שיתופי פעולה, השראה הדדית ודיאלוג בין אמנים למדענים. הם נבחרו מבין 150 אמניות ואמנים שהגישו מועמדות לתוכנית בתגובה לקול קורא שפורסם בדצמבר 2021. ועדת הבחירה הורכבה מאוצר המכון, יבשם עזגד, פרופ' נאוה דקל ופרופ' פלפל.  

ראשונה שהתארחה במכון, בסטודיו ששופץ במיוחד למטרה זו ונמצא במבנה עגול וייחודי ליד מגדל המים, היא ליהי תורג'מן. תורג'מן, שתשהה במכון כשלושה חודשים, חיה ועובדת בין טורינו באיטליה לתל-אביב ומציגה את עבודותיה בארץ ובעולם. היא זוכת פרס האמן הצעיר של משרד התרבות והספורט לשנת 2015 ובעלת תואר ראשון ושני באמנות מבצלאל. תורג'מן יוצרת סדרות של עבודות שמתייחסות למקום, לזמן, לזהות ולסוגיות גאופוליטיות מתוך ניתוח, פירוק ובנייה מחדש של תפיסתה החזותית על אודותיהם. כל אחת מהעבודות נושאת מתח פרודוקטיבי בין צורות פיגורטיביות ובין פעולה והפשטה ומבליטה תנועה של חשיפה וגילוי בין המקרי למדעי. ציוריה מתאפיינים בפורמטים לא שגרתיים ובקנה מידה גדול, ולרוב הם תוצר של תהליכי עבודה ממושכים. בסיום השהות שלה במכון היא צפויה להציג בקמפוס מעבודותיה.

"כמונו, המדענים, גם אתם, האמנים, מחפשים את הלא-נודע, את מה שנוצר בעקבות טעות ואת המקומות שהסקרנות מובילה אליהם"

בהמשך השנה יתארחו במכון חן פלמנבאום, אמן רב-תחומי החוקר טכניקות ומלאכות יד מתרבויות ומקומות שונים, מפרק אותן ויוצר מהן חיבורים חדשים; אופן הפעולה שלו מבוסס על התנועה בין הרישום המהיר והפיסול המורכב והחומרי. פלמנבאום הקים באחרונה סטודיו לפיסול קרמי ביד-אליהו בתל-אביב, שבו הוא מלמד ועובד עם אמנים אחרים; כרמי דרור, צלמת ואמנית וידיאו וניו מדיה, מתמקדת באמנות מבוססת עדשה ומרחבים דיגיטליים. בעבודתה, היא בוחנת במקביל אמנות וטכנולוגיה ועוסקת בתווך שבין דימויים, שפות מחשב והתפיסה האנושית, מתוך התמקדות בתופעות של "רעש" ושיבוש במערכות קליטה ועיבוד אינפורמציה. ב-2019 היא השתתפה, יחד עם האמנית מאיה סמירה, בתערוכה "עכשיו ברעש" שאצר עזגד, ואשר התקיימה במרכז הכנסים הבינלאומי על-שם דוד לופאטי במכון, וכן לי ינור, צלמת ואמנית וידיאו שעבודותיה במדיה משולבת – אמולסיות על בד, הולוגרמות, הדפסות שיפון, הדפסות זכוכית ומיצבי וידיאו המורכבים לעתים מערוצים רבים – יוצרות מקום היברידי ניסיוני; "כוריאוגרפיה צילומית" המעמידה באור חדש ובלתי-צפוי את המציאות המוכרת באופן המשלב אמנות פלסטית, וידיאו, סאונד ופרפורמנס. ינור יצרה גם את הסרט "קפה עם פינה" על הכוריאוגרפית פינה באוש.

במפגש ההיכרות השתתפו גם שניים שהוזמנו להתארח במכון בשנתיים האחרונות: הכוריאוגרף שחר בנימיני, שהעלה את המופע Evolve במסגרת שהותו במכון בשנה שעברה, ואמן השירה המדוברת (פואטרי סלאם), יונתן בלומנפלד, ששהה אף הוא במכון באחרונה והעביר סדנת כתיבה למדענים ולסטודנטים. בנימיני סיפר כיצד תהליך העבודה שלו במכון חשף בפניו עולמות חדשים שממשיכים להשפיע על יצירתו. בקיץ האחרון אף יצאו הוא וחבריו למופע Evolve לסיבוב הופעות עולמי, שכלל בין היתר את יפן ודרום-קוריאה. בלומנפלד סיפר שמפגשו עם המדענים היה מפרה ומעורר השראה והמליץ לאמנים המשתתפים לנצל כל רגע. השהות שלו במכון והסדנה שהעביר הולידו מופע פואטרי סלאם בהשתתפות אנשי המכון שעלה באחרונה באולם סלע. "זו הייתה חוויה מרתקת. המשתתפים חקרו גבולות בין מחקר מדעי למחקר אמנותי ומצאו טון ושפה אישית כמבצעים וכמבצעות".