"שלחנו מייל בתפוצה רחבה וביום אחד הצטרפו עוד 10 נגנים"

לעתים רחוקות עזב אלברט איינשטיין את ביתו ללא המוסיקה שלו. היא העניקה לו השראה לפיתוח התיאוריות האלגנטיות ביותר במדע. הוא למד לנגן בפסנתר וכינור מגיל צעיר והמשיך לנגן כל חייו. לכינור שלו העניק את שם החיבה – לינה. "אם לא הייתי פיסיקאי, ככל הנראה הייתי מוסיקאי. לעתים קרובות אני חושב במוסיקה, אני חולם בהקיץ במוסיקה, אני רואה את חיי במונחים של מוסיקה", אמר.

27 חברות וחברי תזמורת ויצמן, שמורכבת כולה מסטודנטים ומדענים, מזדהים לגמרי עם דבריו של איינשטיין. קונצרט החורף שלהם, שהתקיים באולם אבנר, נחל הצלחה אדירה. האולם היה מלא עד אפס מקום, התרגשות הנגנים הייתה בשיאה, והקהל יצא מגדרו. הם ניגנו כמה יצירות קאמריות של מוצרט ויצירות לתזמורת, שכללו את הסוויטה מספר 3 ברה מז'ור של באך ומוסיקה מתוך האופרה "כרמן" של ביזה. קונצרט הקיץ של התזמורת שייערך ב-14 ביוני, כבר התקדם מאבנר לאולם סלע הגדול והחגיגי יותר.

גם טל שחר אוחנה, דוקטורנטית במחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית, לוקחת את הכינור שלה לכל מקום. מאז שהיא במכון ויצמן למדע, הכינור תמיד איתה במעבדה כדי שתוכל לנגן בערב, אחרי שכולם הולכים. "כשהגעתי למכון ב-2015, פגשתי עוד כמה נגנים שעבדו במעבדות בקומת הקרקע של פרלמן וניגנו יחד מדי פעם בערבים. היה להם הרכב של קרן יער, חצוצרה, כינור סיני ואפוניון. הצטרפתי אליהם והיינו מנגנים יצירות שיתאימו להרכב המוזר הזה", היא מספרת על מה שצמח בהמשך והיה לתזמורת ויצמן. "ניגנו בכל מיני אירועים קטנים במכון. לכולנו היה רקע במוסיקה. אני מנגנת מילדוּת ויותר משני עשורים ניגנתי בתזמורת הקאמרית של ערד. תמיד התלבטתי בין קריירה מוסיקלית למדעית. מאחר שמוסיקה היא חלק בלתי-נפרד ממני וכך גם מדע ומחקר, מצאתי שהפתרון הוא לשלב ביניהם".

""אני מנגנת מילדוּת ויותר משני עשורים ניגנתי בתזמורת הקאמרית של ערד. תמיד התלבטתי בין קריירה מוסיקלית למדעית. מאחר שמוסיקה היא חלק בלתי-נפרד ממני וכך גם מדע ומחקר, מצאתי שהפתרון הוא לשלב ביניהם"

כששקד שורץ – דוקטורנטית במחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים, שמנגנת בחליל צד מילדות ואף סיימה מגמת מוסיקה בתיכון בחיפה – הגיעה לבניין פרלמן, היא מיד הצטרפה להרכב והחליטה להרחיב אותו: "כשהגעתי, חשבתי לעצמי שלא יכול להיות שאין עוד נגנים במכון, אז תליתי מודעות בבניין ואז הצטרפו עוד שניים או שלושה נגנים. לאחר מכן שלחנו מייל בתפוצה רחבה במכון וביום אחד הצטרפו עוד עשרה נגנים. הייתה התרגשות גדולה, גילינו שיש עוד הרבה אנשים שמוסיקה היא חלק מהחיים שלהם. זה מעשיר את החיים בצורה בלתי-רגילה גם אם אתה לא בוחר בזה כמקצוע".

ד"ר בנימין וייס מצרפת, פוסט-דוקטורנט במחלקה למדעים ביו-מולקולריים שהצטרף לתזמורת כנגן קלרינט, מספר: "התחלתי ללמוד לנגן בגיל עשר וניגנתי תשע שנים. לשמחתי, ההשתתפות בתזמורת גרמה לי לחזור לנגן אחרי יותר מעשר שנות הפסקה, שאותן הקדשתי למדע". אלינה היוקמפ מגרמניה, דוקטורנטית במחלקה למדעי המוח, מוסיפה: "אני מנגנת בחליל מאז שהייתי ילדה, ואף ניגנתי בתזמורות שונות. הפסקתי לנגן בגלל עומס שהיה במעבדה, וגם כי לא הייתה תזמורת שיכולתי להצטרף אליה. אני מאושרת שיש לנו תזמורת כאן במכון ושיכולתי להצטרף אליה". ניר קמפף, מדען סגל במחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים שהצטרף לתזמורת ב-2019, מספר שהוא מנגן בקרן יער מגיל שמונה.

""התחלתי ללמוד לנגן בגיל עשר וניגנתי תשע שנים. לשמחתי, ההשתתפות בתזמורת גרמה לי לחזור לנגן אחרי יותר מעשר שנות הפסקה, שאותן הקדשתי למדע"

"כבר כמה שנים שאנחנו נפגשים אחת לשבוע. כולנו מחכים מאוד למפגש הזה. החזרות מתקיימות בבניין סן מרטין, שם יש פסנתר. לפני כן, במשך תקופה ארוכה מישהו היה סוחב על הגב פסנתר חשמלי ומישהו אחר היה מביא מגבר", מספרת שקד. "לא לכולנו יש ניסיון בלנגן בתזמורת. זו חוויה מיוחדת במינה, ואנחנו לומדים יחד מה זה לנגן בסנכרון. יש לנו מנצחת – רותם מרסל אזולאי, שהיא חלילנית במקצועה וסטודנטית לניצוח שעובדת איתנו כבר שנתיים". רותם ושקד למדו יחד במגמה למוסיקה בתיכון, וכששקד שמעה שרותם נכנסה לעולם הניצוח, מיד הזמינה אותה לבוא לנצח על התזמורת הצעירה. “מבחינת הרפרטואר, כולנו מציעים יצירות שונות שיכולות להתאים לתזמורת, והמנצחת יחד איתנו בוחרת את היצירות שנעבוד עליהן. אנחנו מנסים להתאים את רמת הקושי של היצירה לכל חברי התזמורת. זו מסגרת פתוחה לכולם, והיא משמשת לנו גם מפלט מהעבודה ומהמחקר וגם מפרה אותנו ומעניקה לנו השראה".

עוד מנגנים בתזמורת: בכינור מיכאל לבנדיק מרוסיה, סטודנט במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה; נדב אורבך, דוקטורנט מאותה מחלקה; איילת חסון, סטודנטית במחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית; אסף לנדינג, סטודנט מהפקולטה לחקלאות ברחובות, ושחר פרנקל, דוקטורנט מאוניברסיטת תל-אביב; בפסנתר קיאן לי מסין, סטודנט בפקולטה לחקלאות, ומריה לבנדיק מרוסיה, דוקטורנטית במחלקה לפיסיקה של חומר מעובה; בוויולה ד"ר ציפורה לנסקי, עוזרת מחקר במחלקה למדעי הצמח והסביבה, וסיון פרז, סטודנטית בפקולטה לחקלאות; בצ'לו אוליביה לוסיאנו מארצות-הברית, סטודנטית במחלקה לביולוגיה מבנית וכימית, ורחל ג'ואל ברוך ממרטיניק, דוקטורנטית במחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה; בקלרינט יאן קאדלץ מצ'כוסלובקיה, דוקטורנט במחלקה למדעי המוח, וד"ר די ג'ין מסין, פוסט-דוקטורנטית במחלקה לכימיה מולקולרית ומדע החומרים; באבוב איציק דקל, חוקר במכון וולקני; בבסון וסקסופון ד"ר אורלנדו מרטין מקוסטה-ריקה, פוסט-דוקטורנט במחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית; באפוניון שושנה סרניק מארצות-הברית, סטודנטית במחלקה לגנטיקה מולקולרית; בטובה וחצוצרה מיכאל אורן פרלשטיין, סטודנט בפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב; במנדולינה הילה שטודינר מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים ואסטרופיסיקה; בטימפני דור מצליח, סטודנט במחלקה למדעי הצמח והסביבה ובחליל צד אנטוניה קסטנר מגרמניה, סטודנטית במחלקה לביולוגיה מבנית וכימית.