"היו מדענים והיו בני-אדם"

"גדלתי בנוף הגליל, בבית שבו לא הייתה השכלה אקדמית, אבל תמיד היו סקרנות, יצירתיות ואהבה ללמידה. ההורים שלי לימדו אותי לשאול שאלות, להתבונן בעולם ולא לפחד לחלום רחוק. כשהגעתי לכאן, הרגשתי שמצאתי מקום שבו הסקרנות הזאת יכולה להפוך לדרך חיים". במלים מעוררות השראה אלה פתחה אתמול מזל פרג' את הנאום שלה בשם הבוגרות והבוגרים בטקס השנתי להענקת תארים מטעם בית-הספר למחקר של מכון ויצמן למדע.

144 בוגרות ו-207 בוגרים השלימו השנה את לימודיהם בבית-הספר למחקר ובהם 124 דוקטוריות ודוקטורים חדשים ו-227 בוגרות ובוגרי תואר שני. על-אף מצב המלחמה המתמשך בישראל, שפגע בין היתר ישירות בקמפוס המכון, היו בין עוטי הגלימות וחובשי הכובעים גם 47 תלמידי מחקר מחו"ל שהגיעו ללמוד בישראל מסין, הודו, גרמניה, רוסיה, אוקראינה, בלארוס, שבדיה, צ'כיה, איטליה, צרפת, בלגיה, סרביה, הונגריה, שווייץ, פינלנד, קולומביה וארצות-הברית; בקרב מסיימי הדוקטורט היוו התלמידים מחו"ל יותר מ-20% מהבוגרות והבוגרים. 

"המסע שלנו לתואר השני לא התרחש בבועה סטרילית. התחלנו אותו חודשים ספורים אחרי השבעה באוקטובר. ניסינו לשלב בין רוטציות, קורסים וניסויים לבין מציאות של מלחמה וחוסר ודאות. חלקנו, ואני ביניהם, שירתנו במקביל במילואים ובארגוני החירום והתנדבנו בקהילות. בתוך כל זה, מכון ויצמן היה עבורנו אי של יציבות בתוך הסערה. המעבדות הפכו לעוגן, למקלט, ולמשפחה. גם כשהמעבדות נפגעו מטיל והושבתו לזמן מה, פעלנו במרץ לשיקומן ולמדנו להמשיך – בדיוק כמו במדע, להתמודד עם הלא-צפוי, לחשב מסלול מחדש ולנסות שוב מההתחלה", המשיכה פרג' שהגיעה למכון לראשונה בקיץ 2021 במסגרת המחזור הראשון של תוכנית "חוקרי ויצמן הצעירים: מצוינות וגיוון" אשר נועדה לקדם סטודנטים מקבוצות המצויות בייצוג חסר באקדמיה. פרג' שסיימה אתמול את לימודי התואר השני נמצאת כיום במסלול ישיר לדוקטורט במחלקה לאימונולוגיה מערכתית בהנחיית פרופ' רוני דהן.

""נוהגים לכנות את האקדמיה 'מגדל השן', מנותק מדאגות העולם. אך במהלך שנותינו כאן רעדו יסודותיו של המגדל"

בשם הבוגרות והבוגרים דיבר גם ד"ר אהרון רפאל ליברמן שהיה תלמיד מחקר לתואר שלישי במעבדתו של פרופ' ויקטור מלכא במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות. אהרון, שגדל בניו יורק, גילה את עולם הפיזיקה בזכות מורה מעורר השראה, המשיך ללימודי פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת קולומביה, ומשם עלה לישראל והגיע למכון ויצמן.

"איזה מזל יש לנו שזכינו לשחק במגרש של הגדולים. ליהנות ממתקני המחקר המתקדמים של מכון ויצמן, לנדוד ברחבי העולם בכנסים ובשיתופי פעולה מדעיים, ואפילו ליהנות ממטעמי הגורמה של חדר האוכל סן מרטין. טוב, אולי קצת הגזמתי בחלק האחרון", אמר ד"ר ליברמן באנגלית וזכה לתשואות וצחוקים מהקהל, אך המשיך בנימה מבודחת פחות: "נוהגים לכנות את האקדמיה 'מגדל השן', מנותק מדאגות העולם. אך במהלך שנותינו כאן רעדו יסודותיו של המגדל. בצל סגרים ואזעקות, אפילו שערי מכון ויצמן לא יכלו להרחיק את העולם שבחוץ... ואף שאני מקווה שדורות הסטודנטים הבאים יכירו רק את חדוות הלימוד בקמפוס הירוק והשופע, ולא את דאגותיהן של מגפות ומלחמות, הייתה זו השראה לראות את מכון ויצמן נענה לאתגרים שנראו כמעט בלתי אפשריים, בנחישות ובתבונה.

"איפה עוד היו מדענים מפרסמים מחקר פורץ דרך ב־Nature Medicine ימים ספורים לאחר שהמעבדה שלהם נשרפה? מי עוד היה זוכה בשישה מענקי ERC בתוך 48 שעות בלבד לאחר שהיה יעד לניסיון חיסול? החוסן של מכון ויצמן והנחישות הבלתי מתפשרת שלו להמשיך ולהצטיין גם לנוכח מצוקה ומשבר הם שיעור שניקח עמנו הלאה".

בוגר נוסף של המכון היה אורח הכבוד של הערב – פרופ' אמנון שעשוע, נשיא ומנכ"ל מובילאיי. לפני שהפך למדען, ליזם ולפורץ דרך בעל שם עולמי, החל פרופ' שעשוע את דרכו בין שבילי המכון: "הערב הזה מחזיר אותי ארבעים שנה לאחור, אל שנת 1986. הגעתי לקמפוס הזה ללימודי תואר שני בהנחייתו של פרופ' שמעון אולמן, והמפגש הזה שינה את מסלול חיי. זכיתי ללמוד ולחשוב במחיצתם של מדענים שהציבו רף אינטלקטואלי יוצא דופן: דוד הראל, עדי שמיר, תמר פלש, אהוד שפירא ואחי ברנדט. לא פחות מכך, נוצרו כאן חברויות עם עמיתים לספסל הלימודים, חברויות שממשיכות ללוות אותי עד היום.

""אלגוריתם טוב איננו רק שורה אלגנטית במאמר. הוא צריך לפגוש חיישן, רעש, אי-ודאות, רגולציה, אחריות אנושית וקנה מידה של מיליוני משתמשים"

"התקופה ההיא עיצבה אותי כחוקר, אך בדיעבד אני מבין שהיא עיצבה גם את תפיסתי כיזם. ראיתי מקרוב את שמעון אולמן נע בין מחקר בסיסי ברמה הגבוהה ביותר לבין עשייה יישומית בחברת אורבוטק. שם הבנתי לראשונה שהמרחק בין רעיון תיאורטי עמוק לבין מערכת שפועלת בעולם האמיתי קטן מכפי שנדמה - ושהמעבר ביניהם איננו ויתור על מדע, אלא לעיתים הרחבה טבעית שלו.

"בעולמות שבהם עסקתי מאז - ראייה ממוחשבת, למידה חישובית, בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות - התובנה הזו חזרה שוב ושוב. אלגוריתם טוב איננו רק שורה אלגנטית במאמר. הוא צריך לפגוש חיישן, רעש, אי-ודאות, רגולציה, אחריות אנושית וקנה מידה של מיליוני משתמשים. דווקא המפגש הזה, בין הניקיון של המודל לבין המורכבות של המציאות, הוא שמחדד את המדע ומעמיק אותו".

מחזור שלישי בצל המלחמה

מחזור 2026 הוא מחזור הבוגרות והבוגרים השלישי מאז 7 באוקטובר 2023 והראשון מאז פגיעת הטילים במכון ויצמן בעקבות מתקפה איראנית ביוני 2025. אירועים דרמטיים אלה הותירו חותם על כל אחת ואחד מהנוכחים ותפסו גם מקום נכבד בדברים שנישאו על בימת הטקס.

"ביום שכזה אי אפשר שלא לזכור שבדיוק לפני שנה פגעו במכון ויצמן שני טילים. שני טילים שהפכו לכולנו את העולם", אמרה ראשונת המברכות, דיקנית בית הספר למחקר, פרופ' מאיה שולדינר. "אני הרגשתי את זה מאוד אישית כי אחד מהם פגע ישירות במעבדה של בעלי אורן (פרופ' אורן שולדינר). אני זוכרת את הרגע שבו קיבלנו את ההודעה – את ההבנה הכואבת שעשרים שנות מחקר, עבודה, מחשבה, חלומות וגילויים – הפכו בתוך רגע לאבק. זה היה שובר לב.

"כשהורשינו לחזור לקמפוס ולמעבדה שלנו מצאנו, כמו רבות מהמעבדות, שהחלונות והדלתות עפו והכול היה מכוסה אבק וזכוכיות. המקום המוגן שלנו לעשות מדע הופרע. אז עשינו משהו מאוד פשוט. הדלקנו מוזיקה. הפשלנו שרוולים ולמשך יום שלם ניקינו וסידרנו עד שלאט לאט המעבדה חזרה להיות שלנו, ואנחנו חזרנו להיות אנחנו. מה שהחזיר אותנו לא היה הניקיון והסדר. זו הייתה התחושה שאנחנו ביחד מול הקושי. שיש סביבנו אנשים שאפשר לסמוך עליהם. כך גם היה בכל הקמפוס – הקהילה המדעית והמנהלית התלכדה והתאחדה. כולם עשו מאמצים לחבק את הנפגעים, לארח אותם, לעזור בשיקום. זה היה מופלא לראות. כל הטוב הזה האיר יותר חזק מהרע שקדם לו.

"כל בוגר ובוגרת פה היום איבדו משהו באותו יום לפני שנה. רבים מכם גם הם איבדו את המעבדה ואת המדע שלכם. עבור כולנו, למשך זמן מה, הייתה תחושת אובדן כשהבית המדעי שלנו נפגע, כשהקמפוס הנפלא שלנו היה שבור והרוס. כל אחד מכם היה צריך לעבוד קשה כדי להתגבר ולהמשיך הלאה למרות הכל .אבל תראו את כולכם פה היום – צלחתם את זה. התגברתם, מצאתם את הדרך הלאה והצלחתם להגיע להישגים מופלאים...אז היום, כשאתם יוצאים לדרך החדשה שלכם, אני מאחלת לכם שתמשיכו להיות סקרנים, אמיצים ומצוינים ובנוסף לזה גם תהיו אנשים טובים ומלאי חמלה. כי אנשים עם חמלה שרואים את הטוב לא רק מצליחים בעולם. הם גם הופכים אותו למקום טוב יותר. מקום שבו כל בני האדם, ביחד, עובדים למען עתיד האנושות".

""כל בוגר ובוגרת איבדו משהו באותו יום לפני שנה. עבור כולנו, למשך זמן מה, הייתה תחושת אובדן כשהבית המדעי שלנו נפגע, כשהקמפוס הנפלא שלנו היה שבור והרוס"

גם נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, התייחס בדברי הברכה שלו לאתגרים הייחודיים הניצבים בפני המדע הישראלי ולאתגרי התקופה באופן כללי: "אתם יוצאים לעולם בתקופה של אי-ודאות, אך גם של הזדמנויות חסרות תקדים. מעולם לא היו בידי בני-אדם כל כך הרבה כלים להבין את העולם, ומעולם לא נדרשה כל כך הרבה אחריות בשימוש בהם. הידע שרכשתם, היכולות שפיתחתם והערכים שספגתם במהלך לימודיכם יאפשרו לכם לא רק להשתלב במציאות המשתנה, אלא גם לעצב אותה.

"יש מי שימשיכו למחקר, יש מי שיפנו לתעשייה, ליזמות, לחינוך. בכל דרך שתבחרו, זכרו שהעתיד של החברה שלנו ייקבע במידה רבה על ידי אנשים כמוכן וכמוכם - אנשים שמאמינים בכוחו של הידע, בכוחה של חשיבה ביקורתית ויצירתית וביכולתם של בני אדם ליצור שינוי חיובי. התעודה שתקבלו היום מסמלת הישג חשוב, אבל היא גם הזמנה להמשך המסע. מסע של למידה, של גילוי, של אחריות ושל תרומה לחברה שבה אנו חיים ולעתיד האנושות".

יו"ר המועצה המדעית, פרופ' ניר דודזון, הדגיש אף הוא בדברי הברכה שלו בשם מדעני המכון את המשך המסע של הבוגרים ואת המחויבות שלהם לחברה ולקהילה: "התואר שאתם ואתן מקבלים הוא זכות גדולה וגם חובה. חובה לעצמכם: להמשיך ולפתח את הכישרון והיכולות שהביאו אתכם לכאן. במדע, הלמידה לעולם אינה מסתיימת. חובה למשפחות שאהבו, האמינו, ותמכו בכם ללא תנאי; תחזירו להם אהבה ותמיכה ותצדיקו את האמון. חובה לקהילה המדעית אליה אתם מצטרפים: ללמד ולחלוק את הידע שרכשתם ושתרכשו בעתיד. חובה לחברה הישראלית שמשוועת למדענים מצוינים יצירתיים ואמיצים שיובילו אותה קדימה. ומעל לכל: חובה לאנושות באשר היא.

"כפי שאמר ד"ר חיים וייצמן מייסד המכון והנשיא הראשון: 'ידעתי גם ידעתי כי מעל למדע יש ערכים נשגבים אשר רק בהם מרפא לנגעי האנושות - צדק, יושר, שלום ואחווה'. היו מדענים והיו בני אדם. זכרו: הידע הכישרון וההזדמנויות שקיבלתם אינם רק מתנה אלא גם הלוואה. תעבירו אותה הלאה".