נוגדן לדמנציה: צעד בדרך לטיפול חדשני באלצהיימר הרותם את המערכת החיסונית

עשרות מעבדות ברחבי העולם מנסות לעצור, לרפא ואף למנוע את התפרצות מחלת האלצהיימר ש"דוגרת" במוח יותר מעשור לפני התפרצות הסימפטומים. על-אף כמה הישגים מהשנים האחרונות, קיים עדיין צורך משמעותי בטיפולים שביכולתם לשנות את מהלכה של מחלה זו וכן צורות אחרות של דמנציה.

פרופ' מיכל שוורץ מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע פיתחה גישה חדשנית לטיפול באלצהיימר. פרופ' שוורץ, כלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים, היא חלוצה בינלאומית בתגליותיה לגבי התפקיד של המערכת החיסונית ביעד המבוצר ביותר בגוף – המוח – שנחשב במשך שנים כמבודד לחלוטין מהמערכת החיסונית. פרופ' שוורץ הראתה שתפקודו התקין של המוח תלוי בבריאות המערכת החיסונית, ולפיכך להזדקנותה יש תרומה משמעותית להתפרצות הסימפטומים של אלצהיימר ולהתקדמות המחלה. בהתאם, ובשונה מהניסיונות הרבים לרפא אלצהיימר באמצעות טיפול ישיר במשקעי החלבון המצטברים במוח ומזוהים כל-כך עם המחלה – הגישה של פרופ' שוורץ לאורך השנים היא להבין את המעורבות של תהליכים דלקתיים בתהליכי ניוון עצביים ולחפש פתרונות המבוססים על גיוס המערכת החיסונית לפעולה.

כבר לפני עשור הראה צוות מחקר בראשות פרופ' שוורץ כי מיתון מבוקר לסירוגין של ציר הבקרה החיסונית המתווך על-ידי החלבון PD-L1 מוביל להורדת הדלקת המוחית, לסילוק תאים "זקנים" מהמוח החולה, לצמצום בסממני המחלה, להאטת התקדמותה ולשיפור בזיכרון במודלים עכבריים של אלצהיימר בפרט ודמנציה בכלל. על בסיס ממצאים אלה וברישיון מ"ידע" – הזרוע למסחור הקניין הרוחני של מכון ויצמן למדע – פיתחה חברת "אימונובריין" את IBC-Ab002 – נוגדן אנושי המכוון ל-PD-L1 ומחזיק בתכונות מיוחדות שהונדסו לטיפול במחלת האלצהיימר.

""הגישה שלנו עשויה לבשר על עידן חדש בהתמודדות עם מחלות מוח ניווניות, ששכיחותן הולכת ועולה עם הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים"

כעת, ולאחר שגישה זו אוששה בשורה של מודלים פרה-קליניים, מתפרסמות היום בכתב-העת המדעי Nature Medicine תוצאות השלב הראשון של הניסוי הקליני בנוגדן. בראש צוות המחקר עמדה פרופ' מיכל שוורץ ובראש הצוות הקליני עמדו ד"ר תומאסו קרואזה, לשעבר דוקטורנט במעבדתה של פרופ' שוורץ וכיום סמנכ"ל לפיתוח קליני ב"אימונובריין", ופרופ' קתרין ג'יי מאמרי מהמרכז לחקר הדמנציה באוניברסיטת UCL בלונדון.

השלב הראשון של הניסוי נערך ב-11 מרכזים רפואיים –  חמישה בבריטניה, חמישה בישראל ואחד בהולנד – וכלל 40 חולי אלצהיימר בשלבים מוקדמים של המחלה. בהתאם למטרות שלב זה, הראו תוצאות המחקר כי הנוגדן בטוח ונסבל היטב בכל המינונים שנבדקו וכי פעילותו הביולוגית תאמה את האופן שבו תוכנן לפעול. יותר מכך, הטיפול, שמטרתו להסיג לאחור את תהליכי ההזדקנות של המערכת החיסונית, הפחית הן סמנים ביולוגיים לנזק עצבי והן סמנים ביולוגיים הקשורים לפגיעה בתקשורת בין-עצבית. ממצאים אלה תומכים בהמשך הפיתוח הקליני של אסטרטגיה טיפולית חדשנית זו.

"גורם הסיכון המשמעותי ביותר לאלצהיימר הוא הזדקנות" אומרת פרופ' שוורץ. "בהתאם, הראינו לאורך השנים כי הזדקנות המערכת החיסונית היא מהגורמים המרכזיים להתקדמות המחלה. מטרת הטיפול הביולוגי שפיתחנו היא להחזיר למערכת החיסון ההיקפית את 'נעוריה', את יכולתה לתמוך במוח וכך לתרום לבלימת המחלה ואף להסגתה לאחור. הגישה שלנו עשויה לבשר על עידן חדש בהתמודדות עם מחלות דמנציה ועם מחלות מוח ניווניות נוספות, אשר שכיחותן הולכת ועולה בעקבות הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים".

במחקר השתתפו גם ד"ר נועה ברגמן מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומאוניברסיטת תל אביב, דליה ברכה, ד"ר קותי ברוך, ד"ר אלכס קרצר, ד"ר שרונה רווה מחברת "אימונובריין" וד"ר אליעזר שוחט. פרופ' שוורץ היא פרופסור אמריטה במכון ויצמן ובשנתיים האחרונות גם מדענית נספחת באוניברסיטת תל אביב.