השראה מגנטית

 

 

הוא חלם להיות מורה. כאשר סיים את לימודי התיכון בבית-הספר החקלאי בפרדס חנה בשנת 1950, סבלה המדינה הצעירה ממחסור במורים לכימיה ולפיסיקה.פרופ' זאב לוז, מהמחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן למדע: "הייתי פחות גרוע מהאחרים באותם מקצועות". כך או אחרת, מנהל בית-הספר הציע לו מלגת לימודים באוניברסיטה - בתנאי שיחזור ללמד. פרופ' לוז קפץ על ההזדמנות, והחל בלימודיו באוניברסיטה העברית. עם סיום הלימודים שמע על שיטה חדשה הנחקרת במכון ויצמן למדע - תהודה מגנטית גרעינית - תמ"ג (שבאותם ימים נקראה במכון "השראה גרעינית").

 

ספקטרומטר התמ"ג הראשון נבנה במכון בשנות ה-50 של המאה הקודמת, על-ידי פרופ' שאול מייבום ומי שהיה אז תלמידו הראשון, שלמה אלכסנדר. ברבות הימים הצטרפו תלמידים נוספים. פרופ' לוז, הצעיר בחבורה, הצטרף לקבוצה בשנת 1957, כשהוא מבלה חצי שבוע כמורה בפרדס חנה, ואת מחציתו השנייה של השבוע (וכן את החופשות, שביתות המורים המרובות, וסופי השבוע) במכון. הוא זוכר את תחושת  החלוציות והראשוניות שליוותה את החבורה - הספקטרומטר נבנה ב"עבודת יד", תוך שימוש בציוד אלקטרוני שהשאירו אחריהם הבריטים עם תום המנדט. לצורך הניתוח הכמותי של הנתונים הייתה קבוצה זו מראשוני המשתמשים במחשב האלקטרוני הראשון בישראל - ויצק - שנבנה במכון באותה תקופה.

 

פרופ' לוז השתמש בספקטרומטר כדי למדוד תגובות כימיות מהירות - מעברי פרוטונים. עם סיום התואר השלישי יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדות בל בארה"ב, ולאחר מכן חזר למחלקה לחקר איזוטופים במכון.

 

ספקטרומטר התמ"ג הראשון יצא לגמלאות זה כבר, והוחלף במכשירים מסחריים מתקדמים. "תחום התהודה המגנטית ממשיך לצמוח כל הזמן. בכל פעם יש תגלית חדשה ותנופה נוספת", אומר פרופ' לוז, שמחקריו בתחום מתמקדים במבנה חומרים ובתהליכים דינמיים. במהלך הקריירה האקדמית, הנפרסת על פני יותר מחמישים שנה, נשא בתפקידים שונים: בין היתר כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה וכסגן הנשיא לעניינים אקדמיים, וזכה בפרסים רבים בארץ ובחו"ל. לצד זאת, הוא אינו שוכח את אהבת נעוריו - ההוראה. מאז שנות ה-70 הוא מקיים מפגשים עם הדור הצעיר באמצעות הרצאות מדעיות שהוא נושא ביחידה לצעירים במדע, בבתי-ספר, וגם בפסטיבל המדע של המכון.