בירה, מדע ומצב רוח

01.09.2010

Share

מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע הביאו חדשות מחזית המדע העולמית לפאבים ולבתי קפה ברחובות. הקהל ביקש: עוד

 
סדנת ננו-קומיקס בבית דונדיקוב
 
לרגל החגיגות לציון מלאת 120 שנה לרחובות, בשיתוף פעולה עם עיריית רחובות, יצאו כ-20 תלמידי מחקר ומדענים ממכון לפאבים ולבתי קפה ברחובות, שם חלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שוחח בפאב אירי הפועל בפארק המדע על אפשרות הקיום של חיים מחוץ לכדור-הארץ. סגן נשיא המכון לפיתוח משאבים, פרופ' ישראל בר-יוסף, שוחח, יחד עם ראש העיר, רחמים מלול, באחד מבתי הקפה הציוריים בעיר על חינוך ומדע. מדענית המחשב פרופ' אירית דינור שוחחה, יחד עם ענת שפרלינג, מנהלת פסטיבל סרטי הנשים המתקיים מדי שנה ברחובות, על "נשים במדע ובקולנוע".

תלמידי המחקר שוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: על ננו-פיסיקה דיבר אמיל וייס; על חומר אפל שוחח רן בודניק; על אנרגיה כמעט אין-סופית דיבר גיא רוזנצוויג; אריאל בילר דיבר על מחשבי על; תורת הקוונטים עמדה במרכז שיחתו של אפרים שחמון; על התשובות לשאלה כיצד נוצרו החיים בכדור הארץ, שוחח עומר מרקוביץ; על אבולוציה עכשיו דיבר ארז גרטי; על המוח דיבר אורי לבנה; תירוש שפירא הירצה על מסתרי האורגניזם; על עכברים מהונדסים דיבר מוחמד (מודי) עלי; על מיזעור שוחח יגאל לוין; לשאלה איך לחלק את העוגה באופן יעיל ושוויוני הציע תשובות עומר תמוז; על כבשים, מכונות כביסה וכספומטים דיבר גיורא אלכסנדרון; על מזון והנדסה גנטית שוחח אליהו יזרעאלב; על הצפנה ופיענוח בעולם החי והצומח דיברו הילה זגדון ורואי זיבלט; על רכבות מרחפות ומעגלים חשמליים סופר-יעילים דיבר איליה גוטמן, ואריאל גיספאן דיבר על הדרך שבה גנים שונים מכוונים את התפתחות העובר.

האירוע כולו נפתח בהפנינג לילדים תחת הכותרת "ננו-קומיקס, מדע ומצב רוח", שהתבסס על סדרת הקומיקס על נושאים מדעיים שפותחה במכון ויצמן. לצד תערוכה של כרזות ענק ודמויות קרטון גדולות מהחיים של גיבורי-העל של ה"ננו-קומיקס" התקיימו גם סדנאות יצירה לילדים, שהינחו תלמידי המחקר מהמכון, טל שפירא, ורד צין, עידן עפרוני  ויותם אשר, בשיתוף עם אמני הקומיקס מאיר גולדברג ויניב שמעוני.

סדנה שזכתה לפופולריות מיוחדת בקרב הילדים הייתה סדנת מחווה לזוכת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, פרופ' עדה יונת, ולסיפורה האישי המיוחד, שהוביל אותה להתמודדות עם חקר הריבוזום, ולאחר עשרות שנים של מחקר מאומץ זיכה אותה בפרס נובל.
 
 
הילה זגדון - הצפנה ופיענוח בעולם החי
 
אורי לבנה - כיצד המוח מספר לנו מה קרה

Share