מדעי החיים האמיתיים

במספר צמתים במהלך חייו נעצר ד"ר ליאור כרמון כדי לשקול את המשך דרכו. כך, לדוגמא, עם סיום הלימודים לתואר מוסמך באוניברסיטת תל-אביב החליט לבדוק מקומות אחרים. הוא שמע על עבודתה של  פרופ' לאה אייזנבך במחלקה לאימונולוגיה של מכון ויצמן, וביקש להצטרף לקבוצתה - על אף שלשם כך נאלץ לחכות שישה חודשים.

במחקרו לתואר שלישי התמקד ד"ר כרמון בזיהוי דרכים אפשריות לפיתוח חיסונים נגד סרטן, במטרה להצעיד את הרעיון הזה לקראת מימוש רפואי. לצורך כך פיתח, יחד עם שותפיו למחקר, מודל לבחינת חיסונים נגד גידולים בבני-אדם בעכברים מהונדסים גנטית. מחקר זה, שבוצע בשנים 1999-1995, הוביל לרישומם של שני פטנטים. "הוקסמתי מהתהליך בו הופכים ממצאי ניסויים ליישומים רפואיים ותעשייתיים", אומר ד"ר כרמון.

 

בעקבות זאת החליט להיחשף לאפשרויות נוספות, ופנה ללימודי תואר מוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - במקביל ללימודי הדוקטורט במכון. לאחר מכן עבד ב-Clal Biotechnology Industries, החברה הגדולה בארץ להשקעות בביוטכנולוגיה, והתקדם מתפקיד אנליסט עד לסגן נשיא החברה. באותה תקופה השתתף בהקמת חברת הזנק ביו-רפואית, Biokine Therapeutics, ובבניית בסיס כלכלי איתן עבורה.

לאחר שעזב את חברת "כלל" ניהל מספר חברות ביוטכנולוגיות, החל מחברות הזנק וכלה בחברות בוגרות ומבוססות יותר. הפרויקט האחרון שלו - הכנת חברת Ester Neurosciences להעברתה לגורם שלישי - הסתיים בהצלחה: החברה נמכרה. בשלב זה, בשנת 2007, בחר ד"ר כרמון שלא לקחת על עצמו ניהול של חברה נוספת, אלא להקים חברה ביוטכנולוגית שלו.החברה שהקים, ואותה הוא מנהל, Vaxil BioTherapeutics, הממוקמת בפארק התעשיות קריית ויצמן, בסמוך למכון ויצמן למדע, מבוססת על הרעיון החדשני שפיתח להפקת חיסונים בעלי יעילות מוגברת. המוצר המוביל של החברה, אימוצין (ImMucin), הוא טיפול חיסוני המלמד את המערכת החיסונית לזהות, לתקוף ולחסל תאים סרטניים, אשר בדרך כלל מתחמקים מהמערכת החיסונית, או שהמערכת נמנעת מלתקוף אותם. לאחר ניסויים מוצלחים בחיות מעבדה ייבחן בקרוב הטיפול החיסוני בניסויים קליניים בבית-החולים האוניברסיטאי "הדסה" בעין כרם בירושלים, בחולי סרטן הסובלים ממילומה נפוצה.

חברת Vaxil מפתחת גם טיפול חיסוני נגד חיידק השחפת, אשר אחראי לבעיה בריאותית בקנה-מידה עולמי: עד כה נדבקו בחיידק כשליש מכלל אוכלוסיית העולם, והוא גורם למותם של כשלושה מיליון בני-אדם ברחבי העולם מדי שנה. עד עתה לא פותח חיסון מונע יעיל נגד השחפת, ולכן עשוי החיסון של Vaxil - אשר נבדק בימים אלה בחיות מעבדה - להיות בעל ערך רב, במיוחד בארצות עניות, שם אחוזים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים בחיידק. בנוסף לכך, הטיפול החיסוני החדש עשוי לסייע במניעה של שחפת עמידה לתרופות, המהווה בעיה גדלה והולכת בארצות המפותחות, ובכללן ישראל, ואולי אף לטיפול בה.

 

ד"ר כרמון מתמקד בעבודתו בחברה, ואת זמנו הפנוי הוא מבלה עם אשתו ושלושת ילדיו או באחד מתחביביו - בישול והשתתפות בתחרויות טריאתלון. הוא לא מוטרד מכך שלפעמים משמעות הדבר היא עבודה מסביב לשעון. ד"ר כרמון: "זו הפעם הראשונה שבה אני לא חושב על הפרויקט הבא. אני פשוט נהנה מהתהליך".

 

שתי החמצות ותרופה אחת שהצילה מיליונים הן סיפורו של הסטרפטומיצין, התרופה האנטיביוטית השנייה בעולם, המשמשת לטיפול בשחפת. הכל החל בהחמצה גדולה. בשנת 1936 הציג החוקר פרד בודט לפני פרופ' זלמן וקסמן מבחנה שהכילה חיידקי שחפת, שמתו בנוכחותה של פטרייה כלשהי. וקסמן לא התעניין במבחנה.

 

בשנת 1942 קיבל וקסמן מכתב מבנו, ביירון וקסמן, שהציע לאביו לפתוח במחקר לבידוד תרופה אנטיביוטית לשחפת. האב, שכנראה לא למד מהחמצתו הקודמת, ענה בכתב: "הזמן אינו בשל לכך, עדיין". באותו זמן למד אצל וקסמן באוניברסיטת רטגרס סטודנט בשם אלברט שץ. במסגרת עבודת הדוקטורט שלו גילה שץ, ובידד - בהנחייתו של וקסמן - את החיידק המייצר את החומר האנטיביוטי השימושי והפעיל הראשון לאחר הפניצילין.

 

היה זה הסטרפטומיצין, המשמש לטיפול בשחפת - תרופה שהצילה את חייהם של מיליוני בני-אדם.