הנסיגה

 

 

גידולים סרטניים מסוימים, שמהם סובלים ילדים, נעלמים לעיתים מעצמם. תופעה משמחת זו הייתה, עד כה, נטולת הסבר. כעת סבורים פרופ' מיכאל פיינזילבר וחברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע, כי מצאו חלק מההסבר לתעלומה. הבנה טובה יותר של התהליך הזה עשויה לסייע, בעתיד, בפיתוח טיפולים בולמי סרטן. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Neuron.

 

פרופ' פיינזילבר וחברי קבוצתו חקרו חלבון מוכר, הקרוי TrkA, שאחראי לחיוניותם של תאי עצב. החלבון TrkA מצוי על קרום התא של תאי העצב, ומתפקד כקולטן: קשירתו לגורם גדילה מסוים נותנת את האות לשרשרת אירועים תוך-תאית, שמובילה, בסופו של דבר, לגדילתם של תאי העצב ולשיפור יכולת ההישרדות שלהם.

המדענים ביצעו סריקות - במטרה לגלות חלבונים נוספים שמשתתפים בשרשרת האירועים המופעלת על-ידי TrkA - והופתעו לגלות כי למעשה מדובר בחלבון "דו-פרצופי". קשירה של TrkA לאחד החלבונים החדשים שגילו, הקרוי CCM2, גורמת ל-TrkA להפוך את עורו: במקום לקדם את הישרדותם של תאים, הוא גורם להשמדתם.

אולם, פעילותו הרצחנית של TrkA עשויה לתת דווקא תקווה לחיים. הרעיון הזה מבוסס על ממצאי בדיקות של גידולים סרטניים בילדים, אשר נסוגים ונעלמים באופן ספונטני. מדובר בגידולים מסוג נוירובלסטומה - הגידול החוץ-גולגלתי המוצק השכיח ביותר בילדים. מחקרים הראו, כי תאי הגידולים שנוטים לסגת מעצמם מכילים, בדרך כלל, את הקולטן TrkA, ואילו בגידולים אלימים מאותו הסוג לא נמצא הקולטן. עם זאת, החוקרים לא ידעו להסביר כיצד גורם TrkA להיעלמות הגידול, ומנגנון פעילותו נותר בגדר תעלומה.

 

האם ייתכן ש-CCM2 הוא החוליה החסרה בשרשרת האירועים המובילה להיעלמות ספונטנית של גידולים אלה? כדי לענות על שאלה זו פנו פרופ' פיינזילבר וחברי קבוצת המחקר שלו למדענים גרמניים, שביצעו מחקר רחב היקף לבדיקת נוכחותם של גנים שונים בחולים הסובלים מנוירובלסטומה. בבדיקת CCM2 ו-TrkA התקבלו תוצאות חד-משמעיות: גידולים שהכילו רמות גבוהות של הגן TrkA הכילו גם רמות גבוהות CCM2. בנוסף, הגידולים בהם נמצאו שני הגנים הראו את השיעורים הגבוהים ביותר של נסיגה ספונטנית, ובעקבותיה - החלמה של החולה.

 

כדי לאשר את הממצאים ביצעו המדענים ניסויים בתרביות תאים, בהם מנעו את יצירתו של החלבון CCM2. כתוצאה מכך, התאים הראו יכולת הישרדות מוגברת. בהמשך, החדירו החוקרים CCM2 לתאים שאינם מכילים אותו, אך מכילים TrkA. נוכחות שני החלבונים יחד הובילה לתמותה מוגברת של תאים. ממצאים אלה מחזקים את ההנחה, כי הפעילות המשולבת של שני הגנים מובילה לנסיגה של גידולים סרטניים מסוימים.

 

במחקר השתתפו תלמידת המחקר לירז הראל, החוקרת הבתר-דוקטוריאלית ד"ר ברברה קוסטה, הטכנאית זהבה לוי, ותלמידת המחקר (דאז) ד"ר מריאנה צ'רפקוב.

 

אולי אין מפתיע שבמהלך ביקורה בארץ, בשנת 2008, בחרה הנוירולוגית האיטלקייה כלת פרס נובל, פרופ' ריטה לוי-מונטלצ'יני, להיפגש עם פרופ' מיכאל פיינזילבר ועם חברי קבוצת המחקר שהוא עומד בראשה, במחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע. אחרי ככלות הכל, אפשר לומר כי שורשי המחקר של קבוצתושל פרופ' פיינזילבר, שעוסק ברשתות התקשורת (העברת האותות) המתקיימות בתאי העצב, נעוצים בעבודתה החלוצית של פרופ' לוי-מונטלצ'יני, שגילתה בשנת 1952 את גורם הגידול שאחראי לשגשוגם של תאי עצב, ואת המנגנונים השולטים בהתפתחות איברים ורקמות. על תגליותיה קיבלה בשנת 1986 את פרס נובל לפיסיולוגיה או רפואה, ביחד עם פרופ' סטנלי כהן.

 

ריטה לוי-מונטלצ'יני, אשר נולדה בשנת 1909 בטורינו, איטליה, למשפחה יהודית-ספרדית, חגגה באחרונה את יום הולדתה ה-100.