דברים שאמרתי לאבי, בשנתו

 

אמירות שונות נשמעות טוב יותר בשפות שונות. בדיחה נהדרת ביידיש נשמעת יבשושית משהו בעברית. אמירה שנונה באנגלית מתקבלת כטריוויאלית בשפה אחרת. אמירה אמנותית כוללת בתוכה את המדיום שבו מתקיים המסר, ואת הטכניקה שבה בחר האמן. גידי סמילנסקי, בנו של פרופ' עוזי סמילנסקי מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, מבקש להביע אמירות שונות, בתחומים שונים, ולשם כך הוא משתמש בטכניקות שונות. זה מה שנקרא במקומותינו "אמן רב-תחומי".

במקרה של סמילנסקי, מדובר במנעד פעילויות רחב למדי: ציור, בימוי סרטים עלילתיים, ועיצוב סרטי וידיאו-ארט. מסרים אמנותיים המתמקדים בצורה ובמרקם מוצאים את דרכם, באופן טבעי, אל בדי הציור שלו. "בציורים שלי משולבים מרכיבים מופשטים עם דימויים מובהקים. נקודת המוצא של כל ציור היא התבוננות בדבר מה מציאותי, פיסי, ומשם אני ממשיך להתבוננות פנימית ולפרשנויות הנובעות מהשילוב ביניהן". העבודות שהציג בתערוכתו האחרונה, "פרחים", נוצרו לאחר הסתכלות דקדקנית, כמעט מיקרוסקופית, באנטומיה של תפרחות וחלקי צמחים מצד אחד, ובנופים רחבי ידיים מצד שני. שתי נקודות מבט אשר - באופן מפתיע - הולידו התבטאות ציורית דומה.

הזמן החולף ממלא תפקיד מרכזי בציוריו של סמילנסקי. "ציר הזמן נוצר אצל הצופה באמצעות תהליך הצפייה - כתוצאה מהתבוננות שעוברת מהתמונה השלמה להתמקדות בפרטים. התקרבות והתרחקות. תפיסת התמונה במלואה, שמאפשרת הבחנה במרכיבים מסוימים, ומצד שני, פרטים המתגלים לעיניו של הצופה רק במבט מקרוב".

אמירה דומה אפשר לייחס לשימוש בטכניקת ציור שהוא מפתח, המאפשרת לו לעבוד על שני צידי הנייר. באמצעות לכות ושמנים - אשר הופכים את הנייר לשקוף - הוא מציע לצופים גם צידו האחורי של הדף. בדרך זו הוא יוצר שכבות שונות של דמויות, צבעים ומרקמים המעניקים תחושה של מרחב עמוק, שכל עוביו אינו עולה למעשה על זה של נייר עיתון פשוט. "אני לוקח את העין של הצופה לטיול במרחב הזה: בראייה ראשונה רואים טקסטורות, אחר כך מבחינים בדמויות שמתגשמות ומתפרקות. במבט מקרוב רואים פתאום צבע שלא ראית קודם. אני מנסה ליצור בשביל הצופה מרחב שבו אפשר 'לשהות' הרבה זמן, כי בכל פעם רואים בו משהו אחר".

שימוש אחר במימד הזמן הוביל אותו  ליצירת וידיאו ארט הקרויה "יומן ואיש ישן" - יומן מצולם שמתאר אדם המדבר אל אדם אחר, השקוע בשינה. למעשה, מדובר בשני אנשים, גידי סמילנסקי, ואביו, עוזי, המדברים זה אל זה וממלאים את שני ה"תפקידים" האלה לסירוגין. העבודה צולמה במוטלים בהם שהו השניים במהלך נסיעה משותפת שלהם בפולין. התוצאה הוצגה באחרונה בגלריה אלפרד - גלריה שיתופית-עצמאית שסמילנסקי שותף להפעלתה. "הדיבור אל אדם ישן יוצר מסגרת מיוחדת ואינטימית. דרך הדיבור נעשית עדינה, והדברים נכנסים לתודעתו של האדם הישן - ונקלטים ב'איזור' התת-מודע שלו. אולי הם מפעילים את החלומות שלו. ההקשר האמנותי של הפרויקט הזה מאפשר לי נגישות לדברים שקשה לתת להם במה בדרכים אחרות - כמו עיסוק בזיכרונות ילדות, ביחסים משפחתיים, ובאפשרות ליצור דיאלוג ולומר דברים מסוימים שאולי קשה לומר לאדם ער".  

 
*פרויקט תרבות נוסף של סמילנסקי, בו הוא מציג סרטים המתעדים אמנים ישראלים, שיצר עם
גיורא קריב, מוצג באתר האינטרנט: www.artistinaction.net