מטען חשמלי כבקשתך

 

את ההוכחה הראשונה לנכונות התיאוריה של לפלין סיפקה בעבר קבוצה של מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשותו של פרופ' מרדכי הייבלום, שהצליחו, לראשונה בעולם, למדוד מטענים חשמליים השווים לשליש ולחמישית ממטענו של אלקטרון יחיד. מדידות אלה הסתמכו על יצירת הפרעה חלשה בזרם החשמלי, ועל בדיקת עוצמת הרעש החשמלי שנוצר כתוצאה מההפרעה הזאת (עוצמת הרעש החשמלי גדלה בהתאם לגודל המטען החשמלי). אולם, במחקרי המשך, כאשר המדענים הגבירו בהדרגה את עוצמת ההפרעה, הם הופתעו לגלות, שהמטענים החשמליים שעוברים באזור שבו קיימת ההפרעה לזרימה גדלים בהתאם, כך שהם יכולים להיות כל חלק (שבר) ממטען האלקטרון, ואף מטען אלקטרון שלם, ולא רק שבר בעל מכנה לא זוגי (שליש, חמישית, שביעית וכו').

 

תופעה זו, שגילו מדעני המכון, אינה מובנת עדיין כל צורכה והיא תעמוד במרכזם של מחקרים עתידיים. ייתכן שאפשרות היווצרותם של מטענים שבריים ללא הגבלת גודל נובעת מ"שיתופי פעולה" בין המטענים השבריים המדומים, בעלי המכנה הלא זוגי.