האבא של הממציאים

 

ד"ר שמואל ירושלמי, בוגר מדרשת פיינברג של המכון, מכהן כיום כמנכ"ל החממה הטכנולוגית שבפארק המדע הסמוך למכון, קריית ויצמן. בזכרונו עוד חיים הימים הראשונים שבהם הוקמו החממות כ"פתרון יצירתי" לניצול יעיל של כוח האדם המדעי והטכנולוגי המעולה שהגיע לחופי ישראל מחבר העמים לפני כעשור. הרעיון להקמת החממות נולד בשיחות בין דוד שלכט, שהיה אז יו"ר חברת "ידע" של מכון ויצמן למדע, שוקה כסלו מחברת "אפריקה ישראל", ואנשי לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר. ירושלמי: "בעקבות זאת הוקמו בארץ 26 חממות טכנולוגיות שבתחילה היו מיועדות לסייע בקליטת העולים, אבל במשך הזמן נפתחו גם ליזמים לא עולים, וכן לישראלים חוזרים, בעיקר מאירופה ומארה"ב. היום, כ-60% מהיזמים הנהנים משירותי החממות אינם עולים חדשים".

 

החממות נועדו לסייע לממציאים וליזמים טכנולוגיים בראשית דרכם. מומחי החממה מזהים רעיונות בעלי סיכויי הצלחה, כשהם בשלב התחלתי וכדי ליישמם דרוש עדיין לא מעט מחקר תעשייתי. לחממה שבקריית ויצמן הוגשו עד כה כ950- הצעות. רק 31 מהן התקבלו. מבין אלה, 11 פרויקטים נמצאים כרגע במסגרת החממה, 20 פרויקטים הסתיימו, מתוכם 15 בהצלחה, בהיקף השקעות של 8 מיליון דולר (שכבר החלו למכור את מוצריהם), וחמישה פרויקטים כשלו. אחוז ההצלחה בחממה זו הוא 75%, לעומת האחוז הארצי - 52%. שניים מהפרויקטים בחממה זו הוכתרו בתואר הפרויקט המצטיין על ידי נשיא המדינה.

 

ד"ר שמואל ירושלמי מגלה טפח מהתכונות המאפיינות את החממה: "האכפתיות, העזרה ההדדית, והזמן שתורמים מדעני מכון ויצמן, הם רק חלק מהכוחות שדוחפים אותנו קדימה". ד"ר ירושלמי עצמו עלה ארצה מריו דה-ז'נירו שבברזיל בשנת 1956. בארץ, כחבר בקיבוץ ברור-חיל, עבד ירושלמי שלוש שנים כהנדסאי במחלקה לאלקטרוניקה של המכון. תוך כדי כך השלים תואר ראשון בהנדסת חשמל בטכניון, ולאחר מכן המשיך לתואר שני ולדוקטורט במדרשת פיינברג של מכון ויצמן למדע בהנחייתו של פרופ' אפרים פריי בתחום הפיסיקה השימושית והאלקטרוניקה. ד"ר ירושלמי התמחה בפיתוח ציוד רפואי, בהנחייתו של פרופ' נויפלד המנוח. במהלך לימודי הדוקטורט, בסוף שנות השבעים, כאשר כל נושא המחשוב, עיבוד התמונות והרנטגן היה בחיתוליו, פיתח ירושלמי מערכת לבדיקה של זרימת דם בעורקים הכליליים שבלב.

 

תוך כדי העבודה על הדוקטורט עבר ירושלמי לתעשייה. הוא עבד בחברות אחדות כסמנכ"ל מחקר ופיתוח והוביל פרויקטים רבים, משלב של רעיון לשלב הייצור והשיווק. במשך שלוש שנים שימש איש מטה בחברה גדולה להשקעות, "החברה לישראל", והיה אחראי על השקעות בהיי-טק, בעיקר בתחום התעשיות הרפואיות. כל הניסיון העשיר הזה משמש אותו כיום בתפקידו הנוכחי.

 

על התקופה הממושכת של העבודה והלימודים במכון מסתכל ירושלמי בלא מעט נוסטלגיה, למרות שהוא בעצם תמיד נשאר בסביבה: "כשהגעתי למכון היו בו רק 700 איש, ואפשר לומר שכולם הכירו את כולם. במדרשת פיינברג היה מסלול רק לדוקטורט. עם השנים המכון גדל והתפתח, ואני עוד הספקתי ללוות את הרחבת בניין הפיסיקה, בניית המחלקה לאלקטרוניקה, בניית המאיץ, הקמת מרכז הספורט והיחידה לנוער שוחר מדע, שם תרמתי את חלקי כמדריך במחנות לנוער שוחר מדע וכשופט בתחרויות הדגמים שנערכו מדי שנה".