שלב הגשמת החלומות

 

הרבה אומץ ואופטימיות נדרשו בשנות השבעים כדי ללכת מ"גן העדן המדעי" אל ה"ארץ הלא זרועה" של תעשיית הביוטכנולוגיה. ובכלל, לא כל מדען יכול ורוצה לתפקד גם כאיש עסקים. פרופ' מריאן גורצקי, מנכ"ל חברת "ביוטכנולוגיה כללית" הפועלת בקריית ויצמן, נזכר בימים הרחוקים ההם: "היום פועלים בתחום הביוטכנולוגיה לא מעט משקיעים ומשקיעים פוטנציאליים. יש גם תמיכה ממשלתית רחבה בחברות START-UP אבל בשנות השבעים הביוטכנולוגיה הישראלית היתה בחיתוליה, ותעשיות ההיי-טק התמקדו בעיקר בפיתוח אלקטרוניקה ומכשור מתוחכם". על הרקע הזה קמו פרופ' חיים אביב ושותפו פרופ' מריאן גורצקי, עזבו את מדשאות המכון ומעבדותיו ויחד עם פרד אדלר, משקיע אמריקאי בקרנות הון סיכון, הקימו את חברת "ביוטכנולוגיה כללית" המתמקדת בפיתוח תרופות ביוטכנולוגיות.

 

"ביוטכנולוגיה כללית" נוסדה כחברה דו-לאומית ישראלית-אמריקאית שהונפקה בבורסת נסד"ק בניו-יורק בשנת 1983. יו"ר החברה, ד"ר סים פאס, יושב במטה החברה בארה"ב, בעוד שזרועות המו"פ והייצור שלה, המעסיקות כ200- עובדים, נמצאות ופועלות בארץ. נכון להיום, מתוך 1,100 חברות ביוטכנולוגיות שפועלות בארה"ב מדורגת "ביוטכנולוגיה כללית" בין 10 החברות הרווחיות בענף. גורצקי: "רוב החברות נמצאות עדיין בשלבים של פיתוח רעיונות. אנחנו, כוותיקים בתחום, כבר מצויים בשלב הגשמת החלומות".

 

הקירבה למכון מסייעת לגורצקי להיזכר איך התחיל הכל. "הגעתי למכון בשנת 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי לעשות דוקטורט במחלקה לביופיסיקה, אשר בראשה עמד באותם הזמנים פרופ' אפרים קציר. בין מדעני המחלקה היו אז פרופ' אריה ברגר ז"ל, פרופ' נתן שרון, ופרופ' אברהם פצ'ורניק. הם היו עמודי התווך בתחום הביופיסיקה בארץ. עבדנו בבניין אולמן, והעובדה שהיינו סטודנטים מעטים מאוד מחקה כמעט את ההבדל בינינו לבין המדענים הבכירים. היינו קבוצה מלוכדת מאוד: מתי פרידקין, יגאל בורשטיין, דוד מירלמן, אלכס לויצקי, דפנה אטלס, בועז עמית, מנחם רובינשטיין ועוד. רובם כיום פרופסורים מכובדים במכון ובמוסדות אקדמאיים אחרים. התחלתי ללמוד ולעבוד אצל פרופ' פצ'ורניק, וכשמאיר וילצ'ק חזר מהפוסטדוקטורט שלו בחו"ל, אף הוא הצטרף כמדריך שלי".

 

מערכת היחסים המיוחדת בין פרופ' וילצ'ק לגורצקי לא מנעה את הפנייה לכיוונים שונים בתכלית. גורצקי: "בימי המעבדה נוצר בינינו קשר חם וחזק, שמחזיק מעמד עד היום. מאיר אף פעם לא רצה למסחר את הרעיונות שלו. אבל הוא היפרה כל כך הרבה סטודנטים, וחינך דור שלם של אנשים שעבדו על רעיונות שלו והגיעו הודות לכך לגדולות. אין הרבה מדענים שמחקריהם בוצעו במשאבים דלים כל כך, ואף על פי כן הניבו פירות רבים כל כך. המחשבה המקורית של מאיר והחדשנות שלו הן המעיין שממנו נבעו - ועדיין נובעים - הישגים רבים וגדולים. הוא אדם יחיד במינו, ואני יכול רק לקנא בסטודנטים שלומדים ועובדים אצלו היום".

 

ההצלחה של "ביוטכנולוגיה כללית" היום לא מחקה מזכרונו של גורצקי את קשיי ההתחלה. "הפרויקטים הראשונים שלנו לא נשאו פרי. למשל, את הורמון הגדילה של בקר, שהיה מוצלח מאוד מבחינה מדעית, לא הצלחנו לשווק. אבל תוך כדי עבודה על הפרויקט הזה פיתחנו שיטות עבודה לביטוי חלבונים שבהן אנו משתמשים עד היום. כך שבסופו של דבר, הפרויקט הזה, על אף שהוא עצמו לא הצליח, היה זה שהעמיד את החברה על הרגליים גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינה מסחרית.

 

"כך עברנו לפיתוח ולייצור של מוצרי ביוטכנולוגיה שונים. אחד ממוצרינו הראשונים היה הורמון גדילה רקומביננטי של בני אדם, שנמכר היום כמעט בכל העולם. מוצר נוסף שלנו, חומצה היאלורונית, המיוצרת בחיידקים ומשמשת לניתוחי קטרקט (תבלול), משווקת זה שמונה שנים באמריקה, באירופה ובאסיה.

 

כיום, החברה עוסקת בפיתוח מגוון רחב של תרופות הכוללות, בין השאר, חומר מונע קרישה, סמן להדמיית קרישי דם, תכשיר לטיפול בצינית (GOUT) וחומרים שונים לטיפול בסרטן. בחברה מבוצעים כיום בעת ובעונה אחת כ15- פרויקטים. רובם נולדו בחברה ופותחו במסגרתה משלב הרעיון הראשוני ועד למוצר המוגמר".

 

מגרש המשחקים של "ביוטכנולוגיה כללית" הוא העולם כולו. גורצקי: "אנחנו מעודכנים במה שקורה בתחום הביוטכנולוגיה בכל העולם, ומתכננים את צעדינו לטווח ארוך. צריך לזכור שפיתוח תרופה משלב הרעיון, דרך המחקר, הפיתוח והניסויים הקליניים, עד לקבלת אישורי השיווק, הוא תהליך הנמשך יותר מעשר שנים. לפעמים הרבה יותר. זה עסק מורכב מאוד, שמחייב שילוב תחומים והתמחויות שונות. אחד התפקידים החשובים שלי בחברה הוא לאפשר שילוב תחומים אלה בצורה אופטימלית.

 

הקשרים בין "ביוטכנולוגיה כללית" למכון ויצמן למדע חזקים כיום עוד יותר מכפי שהיו בעבר. גורצקי: "אנחנו עובדים על כמה פרויקטים שנולדו במעבדותיהם של מדעני המכון. בין היתר על פיתוח של תרכיב חיסון נגד צהבת נגיפית (הפטיטיס) B, המבוסס על מחקריו של פרופ' יוסי שאול, ונמצא בשלבי רישום מתקדמים.

 

פרויקטים נוספים הם פיתוחו של חומר המפרק רדיקלים חופשיים על בסיס מחקריו של סגן נשיא המכון, פרופ' יורם גרונר, ופיתוח גישות חיסוניות לבלימת התפתחותן של גרורות סרטניות על בסיס מחקריה של פרופ' לאה אייזנבך. מצד אחד, רבים מהאנשים שלמדו אתי הם היום מדענים בכירים במכון, ומצד שני, אין זה מפתיע שלא מעט ממנהלי ועובדי 'ביוטכנולוגיה כללית' הם בוגרי מדרשת פיינברג של המכון".