נגיפים צרי מבט

 

נהג שבגלגל רכבו אירע תקר, יכול להחליף גלגל ולהמשיך בדרכו. בדרך דומה אפשר להחליף גנים פגומים, גורמי מחלות, דבר שמשמעותו היא ריפוי גנטי. כדי לממש את האפשרויות הגלומות בריפוי הגנטי, מפתחים חוקרים בכל העולם דרכים להחדרת גנים אל תוך המטען הגנטי האצור בגרעיני התאים שמרכיבים את רקמות הגוף. אחת הדרכים לעשות זאת מבוססת על ניצול תכונותיהם של נגיפים. הנגיפים, שאינם מסוגלים להתרבות (לשכפל את עצמם) באופן עצמאי, "יודעים" לנצל למטרה זו תאים חיים. הם מסוגלים לחדור אל תוך התאים ולשלב את המטען הגנטי שלהם במטענו הגנטי של התא. בדרך זו הם מאלצים את התא ליצור נגיפים חדשים בצלמם.

 

החוקרים המנצלים את הנגיפים לתועלתם מצמידים לנגיף את הגן שהם חפצים ביקרו, והנגיף מוביל את הגן ומשלב אותו במטען הגנטי של התאים. אלא שהנגיפים שהיו ידועים עד כה לא היו בררניים: הם השתלבו בכל מקום אפשרי לאורך הגנום, דבר שגרם לכך שבמקרים רבים הגן שהמדענים ביקשו להחדיר לא פעל כראוי. פרופ' ארנסט וינוקור מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע ופרופ' יעקב טל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם והחוקר הבתר-דוקטוריאלי ד"ר ג'ו קורסיני, גילו דרך חדשה ומקורית להכוונת נגיפים לעבר "אזורי מטרה" בגנום האדם. הם גילו שנגיף מסוים הקרוי MVM, המשתייך לקבוצת נגיפים הקרויה "נגיפי פארבו", מכוון את עצמו באופן בלעדי לאתר גנטי מסוים שמבנהו מתאים למבנה הנגיף. החוקרים "שתלו" אתר מטרה מלאכותי כזה במקומות אחדים על פני הגנום בתאים שונים, והראו כי הנגיף חוזר ומכוון את עצמו אל האתר הזה, תוך התעלמות מההקשר הגנומי הכולל.

 

ממצא זה מעלה אפשרות שנגיפים נוספים המשתייכים לקבוצת "נגיפי פארבו", המונה כ- 50 מיני נגיפים, גם הם יכולים לכוון את עצמם לאתרים מוגדרים על פני גנום האדם (בהתאם למבנה הייחודי של כל נגיף). אם אכן תאושר הנחתם זו של פרופ' וינוקור ועמיתיו, כי אז אפשר יהיה לשתול "אתרי מטרה" ולכוון אליהם נגיפי פארבו שישמשו כ"כלי ניתוח" מדויקים, ראשונים מסוגם, לריפוי גנטי