המוציא דלק מן המים

 

מערכת חדשה להפקת מימן מצויה בשלבי פיתוח מתקדמים ביחידת המתקנים הסולריים שבמכון ויצמן למדע ברחובות.

 

המימן, היסוד הכימי הקל והנפוץ ביותר ביקום, הוא גם חומר הדלק היעיל והנקי ביותר שמציע לנו הטבע (הוא עתיר אנרגיה פי שלושה וחצי מפחם, בנזין, סולר וכו'). כלי רכב ניסיוניים המונעים במימן כבר פותחו, ואחרים מצויים על שולחנות השרטוט של חברות הרכב הגדולות המתכננות את מכוניות העתיד. תחנות כוח שיפיקו חשמל באמצעות שריפת מימן גם הן מצויות בשלבי תכנון מתקדמים (שריפת מימן כמעט שאינה גורמת לזיהום סביבתי). הבעיה העיקרית שניצבת בינינו לבין מימוש החזון הטכנולוגי הזה, היא מחיר הפקתו של המימן.

 

המקור הזמין ביותר של מימן, הוא מים (מולקולת מים מכילה שני אטומי מימן ואטום חמצן אחד). כדי לפרק את מולקולת המים למרכיביה, אפשר, למשל, לחמם מים לטמפרטורה גבוהה מאוד, ובלחץ נמוך. בתנאים אלה נפרדים אטומי המימן מאטומי החמצן. אבל כאשר תערובת כזאת מתקררת בהדרגה, חוזרים המימן והחמצן ומתרכבים למים.

 

כדי לשמור על ההפרדה שבין המימן לחמצן, מפתח פרופ' אברהם כוגן מהיחידה למתקנים סולריים שבמכון ויצמן למדע, מערכת ייחודית חדשה. מערכת זו מבוססת בין היתר על קרום קרמי מיוחד המפותח בשיתוף עם המכון הישראלי לקרמיקה ולסיליקטים. הקרום הקרמי הזה מסוגל לעמוד בטמפרטורות שמעל ל- 2,000 מעלות צלסיוס, והחרירים שבו מותאמים כך שהם מעבירים בעיקר מימן. החימום הדרוש להפעלת המערכת מושג באמצעות אנרגיית השמש. על אחדים ממרכיבי המערכת נרשם פטנט בינלאומי.

 

פרופ' כוגן דיווח על התקדמות מחקרו בכנס בנושאי אנרגיה וסביבה שהתקיים במכון לזכר אלברט סייבין. מאוחר יותר נחנכה מעבדתו החדשה של פרופ' כוגן, הקרויה על שמו של ג'יימס היינמן.