המשטרה והרפואה של העתיד

באירוע האחרון של המועדון המדעי נשא דברים רב-ניצב יוחנן דנינו, מפכ"ל המשטרה. הוא דיבר על תפיסת ההפעלה וכיווני הפעולה של המשטרה לשנים הקרובות, ובראשם חיזוק הקשר של המשטרה עם האזרחים, שיפור הביטחון האישי, והקמת תחנות נוספות במגזר הערבי. "היחס הקיים כיום בין מספר כתבי האישום המוגשים למספר העבירות המבוצעות הוא אחד לתשע. אנו שואפים להגיע למצב בו היחס יהיה אחד לחמש, כך שסיכויי העבריין להיתפס יוכפלו". בכל הנוגע למשטרת התנועה ציין המפכ"ל, כי עם כניסתו לתפקיד בוטלו מכסות הדו"חות, וכי המשטרה מתמקדת כעת יותר בעבירות תנועה חמורות ובבריונות בכביש.

דנינו הזכיר גם את מצבם של השוטרים ואת הצורך לתגמל אותם ולעלות את שכרם בדרך ליעדים שסימן.

בהמשך הערב הירצה לפני הידידים ד"ר יעקוב חנא, שהצטרף באחרונה למכון. הוא דיבר על מחקרו, שנועד להבנת תאי גזע ותהליכי ההתמיינות שלהם. תאים אלה עשויים לשמש כלי רפואי רב-עוצמה.

יעקוב חנא נולד וגדל בכפר ראמה שבגליל למשפחת רופאים. סבו, אביו ושלוש אחיותיו הם רופאים. נאמן למסורת המשפחתית, הוא למד רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך מצא את עצמו נמשך דווקא למחקר, והעדיף את השהייה במעבדה על טיפול בחולים. "דודי, שהוא מדען ומנהל חברת תרופות, ועמד מאחורי פיתוח הנוגדן הראשון שאושר לטיפול בלימפומה בבני-אדם, הוא שהשפיע עלי ונתן לי את ההשראה". בשנת 2007 סיים ד"ר חנא בהצטיינות את הלימודים במסלול משולב של רופאים-חוקרים (PhD/MD). לאחר מכן יצא למחקר פוסט-דוקטורט בקבוצתו של פרופ' רודולף יאניש במכון וייטהד למחקר ביו-רפואי שבמכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). מחקריו זיכו אותו בפרסים רבים, ובהם פרס לממציאים צעירים, המוענק מטעם כתב-העת Technology Review של MIT. בשנת 2011 הצטרף לסגל המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון.