דוד גבעול 2012-1929

פרופ' דוד גבעול הלך באחרונה לעולמו, בגיל 83. תלמידו לשעבר, פרופ' גדעון רכבי מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא, אומר לזכרו: "דוד גבעול היה חוקר ואדם יוצא דופן שבלט תמיד במקוריות, בפריצת דרך ובחלוציות. הוא נולד למרגלות הגלבוע בשנת 1929. אמו, מרים, הייתה שתלנית במשתלת עין חרוד. אביו, צבי, עלה ארצה בשנת 1920, ועבד במקומות רבים בגליל ובעמק הירדן. דוד התגייס לפלמ"ח בגיל צעיר, ולחם בדרך לירושלים ובדרום הנגב. בחטיבת "הראל" פגש את חנה. מפגישה זו נוצרה משפחה נפלאה, עם איריס, עמוס וארנת ודור ההמשך.

 

"לאחר שחרורו מצה"ל למד דוד באוניברסיטה העברית ביולוגיה וכימיה. בעבודת הדוקטורט הדריך אותו מיכאל סלע. בהמשך ביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדתו של כריס אנפינסן במכון הלאומי לבריאות של ארה"ב, ולאחר מכן בלונדון, אצל רודני פורטר. שניהם זכו לימים בפרס נובל.

 

"כשחזר לארץ, חקר את מבנה האיזור הפעיל של הנוגדן, וזיהה את הקטע הקטן ביותר של הנוגדן המשמר את תכונות הקישור לאנטיגן. מקטע זה, שדוד כינה Fv, הוא למעשה מרכיב מודולרי שאפשר להעבירו מנוגדן לנוגדן. תכונה זו מונחת כיום בבסיסן של תרופות לא מעטות.

 

"בעבודת הדוקטורט שלי, בהנחייתו, זיהינו את הדוגמאות הראשונות למנגנון ייחודי של הפעלת גנים גורמי סרטן על ידי רצפים מסוגים שונים. משה אורן, שפעל בתחילה במעבדתו של דוד, שיבט ואיפיין את הגן p53, הממלא תפקיד מרכזי במניעת תהליכים סרטניים. בשנים האחרונות התמקד דוד בחקר תאי גזע".

 

פרופ' משה אורן אומר לזכרו: "דוד היה אדם נדיר, מן האנשים שדומה שהזמן פוסח עליהם. המושג זיקנה פשוט לא התחבר אליו. הוא היה מדען גדול במלוא מובן המלה, פורץ דרך במדע, מקורי וחריף מחשבה. אבל מה שייחד אותו באמת היה סקרנותו הבלתי-נדלית. כמו ילד, הוא תמיד שאל שאלות, ולא היה מוכן לקבל שום דבר כמובן מאליו. בכל פעם שנמצאה תשובה, הוא החל לחפש תשובה טובה יותר. זה היה סוד נעורי הנצח המדעיים שלו.

 

"דוד יחסר לרבים מאיתנו, ולי, אישית. למעשה, הוא כבר חסר לי, ואין אף אחד שיוכל למלא את החלל הייחודי שהותיר אחריו. המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, והמכון כולו, כבר לא יהיו אותו הדבר בלעדיו".