שערי התקווה

 

כפי שקורה לעיתים, פתרון עשוי לבוא מכיוון בלתי-צפוי לחלוטין - חקר נגיף ה-HIV הגורם לאיידס. HIV הוא אלוף החדירה: הוא נכנס בקלות לתוך תאי יונקים, במיוחד לתאים מסוג T של מערכת החיסון, ומסוגל אפילו לנדוד מתא אחד לשני. יתר על כן, בשנת 1996 התברר, שהנגיף חוצה גם את מחסום הדם-מוח, וחודר למערכת העצבים המרכזית, כלומר המוח וחוט השדרה. הייתה זו תגלית מפתיעה, מאחר ששני הקולטנים אשר עוזרים לנגיף לחדור לתאי T כלל אינם מצויים על תאי הרירית של המחסום. לבסוף נמצא, כי הנגיף מייצר "פותחן" עבור המחסום: חלבון הקרוי HIV-1-TAT, המכיל רצפים לא שגרתיים של חומצות אמינו בשניים מאזוריו. נמצא גם, שהחלבון לבדו, כשהוא מבודד מהנגיף, מסוגל לפתוח את המחסום.

 

יכולות אלה של החלבון משכו את תשומת לבם של חוקרי מכון ויצמן למדע. פרופ' יורם שכטר מהמחלקה לכימיה ביולוגית, פרופ' מתתיהו פרידקין מהמחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה לכימיה, וד"ר איציק קופר מהמחלקה לנוירוביולוגיה, החליטו לבדוק את ההשערה, שאפשר לפתוח את מחסום הדם-מוח באמצעות פפטידים קצרים הבנויים מרצף חומצות אמינו אשר מבוסס על חלבון ה-HIV-1-TAT.

 

כדי לבצע את הבדיקה, הסתמכו המדענים על המערכת הניסיונית שפותחה במעבדתו של פרופ' ויויאן טייכברג במחלקה לנוירוביולוגיה. מערכת זו, הבנויה מתאים שמקורם ברירית של מוח חזיר, מייצגת היטב את מחסום הדם-מוח באדם. יציבות המחסום נמדדת באמצעות קביעת ההתנגדות החשמלית של שכבת התאים במבחנה. כאשר יורדת היציבות, ניתן לכמת את חדירות השכבה בעזרת חלבונים המסומנים באטומים רדיואקטיביים.

 

הודות למערכת זו מצאו החוקרים, כי הפפטידים המלאכותיים אכן ערערו את יציבותו של מחסום הדם-מוח במידה המאפשרת חדירה מרובה של תרכובות שונות, כולל חלבונים גדולים המשמשים כתרופות נגד סרטן. כפי שדווח בכתב-העת Journal of Biological Chemistry, החדירה התרחשה בכמויות המספיקות לטיפול יעיל במחלות מוח קשות. כעת נבדקת השיטה בחולדות, בשיתוף פעולה עם פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' יעל מרדור מהמרכז הרפואי על-שם חיים שיבא בתל השומר.