מצב הרוח

פרופ' אלון חן וד"ר אורנה איסלר, ממכון ויצמן למדע, חקרו באחרונה את המנגנונים המולקולריים של מערכת הסרוטונין במוח, שכן ויסות לא תקין של מערכת זו קשור לדיכאון ולחרדה. פרופ' חן ושותפיו למחקר בחנו את התפקיד שממלאות מולקולות מיקרו אר-אן-אי (מולקולות גנטיות קטנות בעלות תפקיד בבקרת תהליכים תאיים שאינן נושאות מידע לבניית חלבונים) בוויסות פעילותם של תאי עצב אשר מייצרים סרוטונין, והצליחו, לראשונה, לאתר את "טביעת האצבע" הייחודית של מולקולות המיקרו אר-אן-אי בתאי עצב אלה. בטכניקות של ביו-אינפורמטיקה, שאומתו בהמשך בניסוי, זיהו המדענים קשר בין מיקרו אר-אן-אי מסוים, מספר 135, לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות ייצור סרוטונין בתאי העצב ופעילותו. ממצאי המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Neuron.

 

המדענים הבחינו, שרמות מקטע האר-אן-אי (מיקרו אר-אן-אי 135) בתאים אשר מייצרים סרוטונין עלו לאחר נטילת תרופות נוגדות דיכאון. עכברים שהונדסו גנטית כך שייצרו יותר מיקרו אר-אן-אי 135 הראו עמידות בפני לחץ כרוני, ולא פיתחו התנהגויות דמויות-חרדה ודיכאון כמצופה. מנגד, עכברים שהונדסו לבטא רמות נמוכות של מיקרו אר-אן-אי 135 הפגינו רמות גבוהות של התנהגות כמו-חרדתית, והגיבו פחות למתן תרופות נוגדות דיכאון. ממצאים אלה מלמדים, שרמה מתאימה של מיקרו אר-אן-אי 135 במוח חיונית על מנת ליצור תגובה תקינה ללחץ, לבקרה של חרדה ולדיכאון, ותגובה יעילה לתרופות נוגדות דיכאון. בבדיקות שבוצעו בבני-אדם אשר סובלים מדיכאון נמצא, שרמת המיקרו אר-אן-אי 135 בדמם הייתה נמוכה במיוחד. בנוסף לכך, במוחם של מתאבדים נמצאו רמות נמוכות של מולקולה זו. עוד התברר, כי שלושת הגנים המעורבים ביצירת המיקרו אר-אן-אי 135 ממוקמים באזורים גנטיים שקושרו לסיכוי מוגבר ללקות בהפרעת מצב הרוח הדו-קוטבית (מאניה דפרסיה).

 

ממצאים אלה מצביעים על כך, שהמיקרו אר-אן-אי 135 עשוי להיות תרופה מתקדמת לדיכאון, לחרדה ולהפרעות נוספות, וכן כי הוא עשוי להיות "איזור מטרה" שאליו אפשר יהיה לכוון תרופות מתקדמות שיפותחו בעתיד. כן מתברר, שאפשר להשתמש בשינויים ברמות מיקרו אר-אן-אי 135 בדם לשם בדיקת דיכאון ותגובה לטיפול תרופתי. חברת "ידע מחקר ופיתוח בע"מ", המקדמת יישומים תעשייתיים ורפואיים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, רשמה פטנט על הממצאים האלה, ובאחרונה העניקה לחברת "מיקיור תרפויטיקס" (miCure Therapeutics) רשיון לפיתוח תרופה ושיטת איבחון על-פיהם. החברה מקווה, כי לאחר השלמת מחקר נוסף בבעלי-חיים היא תוכל לפתוח במחקר קליני שבו ייבחנו תרופה ושיטת איבחון ניסיוניות המיועדות לבני-אדם.

 

פרופ' אלון חן עומד בראש המעבדה לנוירו-פסיכיאטריה ניסיונית ונוירו-גנטיקה התנהגותית, המשותפת למכון ויצמן למדע ולחברת מכוני מקס פלנק מגרמניה.