מלך עכברוש

 

ד"ר קמחי וחברי קבוצת המחקר שלה, אהרון וייסברוד, גנדי וסרמן ואלכס שפירו, בשיתוף פעולה עם ד"ר עופר פינרמן מהמחלקה לפיסיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, פיתחו שיטה ייחודית לעיקוב אחר קבוצה של בעלי-חיים, אשר מאפשרת לחקור את התנהגותם בסביבה טבעית למחצה. הניסוי שבמסגרתו פותחה השיטה בוצע במערכת דמויית "בית האח הגדול", שהותאמה במיוחד לחייה של קהילת עכברים (מזנים שונים). העכברים ב"בית" ניהלו חיים עצמאיים ללא הפרעה או התערבות של בני-אדם. בכל עכבר הושתל שבב (בדומה לשבבים המוחדרים אל מתחת לעורן של חיות מחמד). ה"בית" כולו רושת במצלמות וידאו ובתאורת אינפרא-אדום, המאפשרת צילום בחושך מוחלט. השילוב של עיקוב הווידאו והמעקב האלקטרוני אחר השבבים סיפק מידע שוטף על מיקומו של כל עכבר, בדיוק של חצי סנטימטר, בקצב של 30 מדידות בשנייה, בשטח של כארבעה מטרים רבועים, ובמשך פרק זמן של ימים, שבועות, ואף מספר חודשים, ביום ובלילה.

 

 

הדיוק הרב של המערכת איפשר לזהות עשרות התנהגויות של פרטים בודדים, כגון אכילה, שתייה, ריצה, שינה, הסתתרות ועוד, וכן מאפיינים חברתיים בקבוצה, כגון: עם מי מעדיף כל פרט להיות בעת הפעילות ובשעות המנוחה, ממי הוא מעדיף להתרחק, את מי הוא תוקף, ועוד. כך אפשר לבודד ולזהות מאפייני התנהגות של פרט בודד, של זוגות, ושל הקבוצה כולה. כך התברר שהמערכת מסוגלת, באופן אוטומטי, לזהות ולחזות את הזן הגנטי ("נורמלי"/ "אוטיסטי"), את הזוויג (זכר/נקבה), ואת הדירוג החברתי (דומיננטי/נחות) של כל עכבר בדיוק העולה על 90%. תופעה נוספת שנצפתה היא זו: אחד הפרטים מבסס לעצמו דומיננטיות, ושולט כ"מלך" בקבוצה כולה (זכרים ונקבות).

 

בניסוי המשך אוכלסה המערכת בעכברים משני זנים, זן "חברתי", וזן שנחשב ל"אוטיסטי" (הפרטים בו נמנעים מפעילות חברתית, ומתאפיינים בכפייתיות ובקושי לשנות הרגלים). המערכת הצליחה, בתוך זמן קצר, לזהות באופן אוטומטי את ה"אוטיסטים" על-פי תבניות תנועתיות או מאפיינים חברתיים.

 

בניסוי, שהתפרסם בכתב-העת המדעי המקוון Nature Communications, עקבו המדענים אחר התפתחות של מנהיג דומיננטי ומידרג חברתי בקרב שאר חברי הקבוצה בקבוצה של עכברים רגילים בתוך כ-24 שעות. באופן מפתיע, בניסוי דומה שבוצע בעכברים האוטיסטים לא הופיע מנהיג, ואם הופיע, הוא הצליח להחזיק בשלטון זמן קצר בלבד, עד שהוחלף.

 

מערכת המעקב והאיפיון ההתנהגותי האוטומטי שפותחה תאפשר חקירה מעמיקה יותר של המנגנונים המבקרים התנהגות חברתית במיגוון מודלים של בעלי-חיים, כולל מודלים המשמשים לחקר מחלות נוירופסיכיאטריות אשר מראים הפרעות חברתיות, כגון אוטיזם וסכיזופרניה.