במחקר הנוכחי השתתפו 66 מתנדבים שרצו להפסיק לעשן, ואשר לא טופלו במטרה לסייע להם בכך. עישון סיגריות נבחר כמושא המחקר, כיוון שזו התנהגות שאפשר למדוד בקלות, וריח חזק הוא אחד ממאפייניה. לאחר שמילאו שאלונים על הרגלי העישון שלהם, בילו חלק מהנבדקים את הלילה במעבדת השינה המיוחדת של המחלקה. דפוסי השינה שלהם נוטרו בדייקנות, ובשלבים שונים של השינה במהלך הלילה נחשפו הנבדקים לריח הסיגריות ולריח רע אחר – האחד בצמידות לשני, שוב ושוב. הנבדקים דיווחו, כי בשבוע שלאחר מכן הם עישנו פחות. בניגוד אליהם, נבדקים שנחשפו לאותם הריחות באותה תדירות, אך בזמן שהיו ערים, לא הפחיתו בעישון בימים הבאים. גם המתנדבים שבילו את הלילה במעבדת השינה, אך נחשפו לריחות בזמנים אקראיים – כך שלא היה צימוד ביניהם – לא הושפעו.
הקבוצה שהפחתת שיעור העישון של המשתתפים בה הייתה הגדולה ביותר – כ-30% – כללה את המתנדבים שנחשפו לריחות בשלב השני של השינה, שנת NREM. תוצאות אלה תמכו בממצאיהם הקודמים של מדעני המכון, כי אנו אולי שוכחים לרוב את מאורעות החלום המתרחשים בשלב ה-REM, אבל להתניית התת-מודע בשלב ה-NREM, בו מתרחשת התגבשות הזיכרון, עשויות להיות השפעות ארוכות-טווח.
פרופ' סובל וד"ר ארזי אומרים, שהתניה המבוססת על חוש הריח עשויה להיות כיוון מבטיח לחקר תופעת ההתמכרות, כיוון שמערכת התגמול של המוח, המעורבת בהתנהגויות הקשורות בהתמכרות, כמו עישון, קשורה באזורי המוח אשר מעבדים ריח. כמה מהאזורים האלה פעילים במהלך השינה, וייתכן שיכולתם לעבד מידע אף עולה בעת השינה.