גידול בתנועה

"ידע", הזרוע המסחרית של מכון ויצמן למדע, וחברת "מרק סרונו", חתמו באחרונה על הסכם מחקר ורישוי שיתמקד בחקר הסרטן. ההסכם יאפשר לצוות המחקר של המכון, בראשות פרופ' יוסי ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ל"מרק סרונו", ולמחלקת המוצרים הביו-רפואיים של "מרק", לעבוד יחד בקידום חקר תהליכי היווצרותן והתפשטותן של גרורות סרטניות. אנשי "מרק סרונו" יעבדו בצמוד לצוות המחקר של פרופ' ירדן, במטרה לגלות ולאפיין מולקולות קטנות, שעשויות לשמש כמועמדות לבלימת אנזימים, שייתכן שהם מעורבים בנדידת תאים סרטניים, בהתפשטותם לאיברים אחרים וביצירת גרורות.

 

מחלות סרטניות נעשות קטלניות במיוחד כאשר נוצרות גרורות. על אף ההתקדמות בכל הקשור לטיפול בסרטן ולמניעתו, עדיין אין דרכים יעילות לבלימת התפשטותן של גרורות. פרופ' ירדן חוקר את המנגנונים שמאפשרים לתאים סרטניים לנוע בגוף. כאשר מנגנונים אלה יזוהו, ייתכן שאפשר יהיה לפתח תרופות שיבלמו אותם. זוהי האסטרטגיה שבגינה בחרה "מרק סרונו" בשיתוף הפעולה עם מכון ויצמן למדע.

 

במעבדתו, פרופ' ירדן חוקר את דרכי התנועה של תאים סרטניים. בתהליך התנועה, התאים מארגנים מחדש, ללא הרף, את החלבונים, הנמצאים על פני השטח של קרומיהם. פרופ' ירדן וחברי קבוצת המחקר שבראשה הוא עומד מצאו, כי קולטנים של גורמי גדילה – מולקולות המעבירות מסרי גדילה לתא – ממוחזרים באופן מתמשך באזורים בקרום התא שמובילים את ההתקדמות שלו.

 

המדענים השתמשו בנתונים של ריצוף גנים בסרטן השד, וזיהו אסופת גנים הממלאת תפקיד מפתח במיחזור הקולטנים. חולה שלקה בעודף גנים מאסופה זו, סיכויי הישרדותו היו קטנים יותר. בהמשך מחקרם איתרו המדענים אנזים, המעורב באחד משלבי מיחזור הקולטנים, שייתכן שהוא חיוני לתנועת התאים הסרטניים ולהיווצרות גרורות באיברים מרוחקים בגוף.

 

מהמחקר עלו שתי נקודות מרכזיות: ראשית, אנזים זה פעיל במיוחד בחלק מסוגי הסרטן האלימים, ושנית, המבנה שלו מאפשר לקשור אליו מולקולות קטנות, המסוגלות לשבש ולבלום את פעילותו.

 

בעבודתם במרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד, שהוקם באחרונה במכון ויצמן למדע, פרופ' ירדן וצוותו כבר החלו לבצע את תהליכי הסינון הדרושים לזיהוי המולקולות שעשויות לפגוע באותו אנזים, ולבלום את פעילותו.

 

השילוב של תגליותיו של פרופ' ירדן, פיתוח מבחני סינון לתפוקה גבוהה, וגישה למאגר התרכובות ויכולות הסינון של "מרק", עשוי לסייע בזיהוי תרכובת המסוגלת לחסום את האנזים, וזו עשויה להיות מועמדת ראויה לתרופה.