תפיסת הריח של בני-אדם יוצרת מעין "טביעת אצבע אישית"

באפו של כל אדם מצויים כשישה מיליון קולטני ריח המחולקים לכארבע מאות סוגים שונים. מטבע הדברים, ההתפלגות של סוגי הקולטנים האלה שונה מאדם לאדם, מה שהוביל להנחה שלפיה לכל אדם יש חוש ריח ייחודי. במחקר שהתפרסם באחרונה בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית" (PNAS) דיווחו מדעני מכון ויצמן למדע, כי פיתחו שיטה לאפיון מדויק של תפיסת הריח, שמהווה מעין "טביעת אצבע אישית", המאפשרת זיהוי של כל אדם, ואשר מלמדת על מגוון תכונות מעבר לחוש הריח. כך למשל, "טביעת האצבע" התפיסתית של חוש הריח תוכל אולי, בעתיד, לשמש בסיס לאיבחון מוקדם של מחלות מוח ניווניות, ואולי גם להתאמה הנדרשת לתרומת איברים ולשד עצם.

 

 

טביעת האצבע התפיסתית שפיתחו מדעני המכון מבוססת על הערכת הדמיון והשוני בין ריחות. כל אחד מ-89 משתתפי הניסוי הראשון דרגו 28 ריחות באמצעות 54 מתארים מילוליים כגון עד כמה הריח "לימוני", "גברי", "נעים", ועוד. המדענים, בהובלת ד"ר לביא סקונדו, ובהשתתפות ד"ר קובי סניץ, וכנרת וויסלר ממעבדתו של פרופ' נעם סובל, פיתחו שיטה מתמטית המאפשרת לחשב – על-פי דירוגיהם של הנבדקים – את מידות הדמיון והשוני בין כל זוג ריחות כפי שהם נתפסים בחוש הריח של כל אדם. עוצמת השיטה נובעת מחוסר התלות שלה במילים המשמשות לתיאור הריחות, ובכך שהיא אינה מחייבת הסכמה בין האנשים. כלומר, השיטה מודדת את הדמיון והשוני התפיסתי בין ריחות – ללא תלות בשפה.