אחים גדולים

01.03.2016

Share

החונכים המצטיינים של תוכנית פר"ח לשנת תשע"ה

"יכולת הקשבה טובה יותר, גישה חיובית יותר, והכי חשוב – סבלנות וסובלנות. את כל אלה אני מקבל כתוצאה מהנתינה שלי, מפעילותי כחונך", אומר חאג'י אחמד, סטודנט למשפטים במרכז האקדמי כרמל, ואחד החונכים המצטיינים של פר"ח לשנת תשע"ה. הילד אותו חנך חאג'י, אלכס (שם בדוי), חווה בעיות רגשיות רבות על רקע גירושי הוריו. הוא היה מופנם, נטה לריב עם בני גילו, התייחס בחשדנות למוריו, והורחק משיעורים לעיתים קרובות. על אף חשדנותו כלפי מבוגרים, נראה שהקשר עם חאג'י יצר אצלו תחושות אחרות, חיוביות יותר, כלפי עצמו וכלפי סביבתו כאחד. חאג'י נפגש עם אלכס פעמיים בשבוע, מצויד בחיוך רחב וברעיון חדש לפעילות משותפת, ובנכונות אין קץ להקשיב. השניים החלו להתקרב בהדרגה, וכאשר נוצר הקשר הבסיסי – חאג'י הציע לאלכס את עזרתו בלימודי ערבית, בהם אלכס התקשה במיוחד. חאג'י נרתם למשימה, בתנאי שאלכס ילמד אותו רוסית. "בהתחלה היה לי קשה", אומר חאג'י, "אך עם השקעה מצדו הגענו לרמה טובה. אלכס למד להשתמש בשפה, וקיבל ציון מעולה במבחן. אני למדתי כמה מילים ומשפטים ברוסית, אבל מעבר למשימה – שבה עמדנו – התקרבנו מאוד והקשר שלנו התחזק".

פרויקט החונכות, פר"ח, נולד במכון ויצמן למדע בשנות ה-70 של המאה הקודמת. הוא מעניק מלגות לסטודנטים אשר מתנדבים לחנוך בני נוער ולסייע להם להתגבר על קשיים שונים הכרוכים בהתערות בחברה, בלימודים ועוד. מהתחלה צנועה של כמה עשרות סטודנטים התפתח הפרויקט, וכיום משתתפים בו עשרות אלפי סטודנטים, מכל המוסדות האקדמיים בארץ.

כמדי שנה, גם השנה נבחרו 12 חונכי פר"ח מצטיינים. פעילותם והישגיהם הועלו על נס בטקס מיוחד שהתקיים באחרונה באולם "הברווז" שבמכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

סיפור נוסף שעלה בטקס הוא סיפורה של חדוה אנקוה, סטודנטית לקלינאות תקשורת במכללת מבח"ר. חדוה, אשר משתתפת בפרויקט כבר שלוש שנים, חונכת את קטיה (שם בדוי) זה שנתיים. בתחילה ליוותה אותה כאשר התמודדה עם מחלת אביה, עם קשיים בקשר עם אִמהּ, ועם העברת אחיה לפנימייה. "בהרבה מובנים תיפקדתי כאחותה הגדולה של קטיה", אומרת חדוה. "מילאתי חוסרים משפחתיים, הצבעתי על אפשרויות, עזרתי להתגבר על רגשות קשים. עכשיו, כשאני מסיימת את הלימודים, אני מבינה שהחונכות לא הייתה בשבילי רק כלי לקבלת המלגה. זו התנסות משמעותית בנתינה, ביישום של ערך השותפות האנושית הפשוטה, אבל החשובה כל כך לכולנו. זו הייתה הזדמנות להשפיע, לעצב דרך, ואגב כך גם ללמוד".

Share