סוד הדיו הנעלם

כשד"ר רחל ממלוק-נעמן ביימה לעצמה תקלה במצגת ההרצאה שלה (בתחילתה היא הציגה מסך ריק, ואז מיהרה למקום מושבה ומצאה את תוכן ההרצאה כתוב בכתב יד ש"הציל אותה"), הקהל הרגיש מבוכה ואמפתיה. כשחזרה בכל זאת למצגת, חלק מהמילים נעלמו, וחללים לבנים נפערו בגוף הטקסט. בשלב זה החלה ד"ר ממלוק-נעמן לדבר על דרכים שבהן אפשר להעביר לתלמידים את אופן הפעולה הכימי של דיו סתרים.

ההצגה הקטנה הזאת הייתה חלק מפעילות שנועדה לפתח דרכים שיעודדו תלמידים להתעמק ולחקור תופעה כימית. "ניגשתי לנושא מהיבט שונה. ברוב המקרים, מורי המדעים מתמקדים בשיטות של חקר, בהן אנחנו, בישראל, מיומנים. בפרויקט האירופי – TEMI Teaching Enquiry with Mysteries Incorporated), שהסתיים בהצלחה לאחר שלוש שנים וחצי, גילינו ופיתחנו דרכים חדשות תוך חשיפה לעולמות אחרים".

TEMI הוא חלק מהתוכנית האירופית השביעית (FP7). מטרת הפרויקט היא לשדרג את הוראת המדעים והמתמטיקה בבתי-הספר העל-יסודיים ברחבי אירופה ובישראל. הגורם החשוב ביותר בהצלחת המשימה הוא המורה, ולכן התקיימו השתלמויות במוסדות להכשרת מורים ברחבי אירופה ובישראל. לפי תפיסת הפרויקט, המורה הוא מעין שחקן, או מספר סיפורים, והתלמידים הם הקהל שלו. לכן חשוב להקנות למורה כישורידרמה ואמנות פרזנטציה.

ההשתלמויות בפרויקט כללו סדנאות להוראה בכיתה בשילוב סיפורי מיסתורין, וכן ניסויים ופעילויות המבוססות על דרמה. מומחים בתקשורת ובדרמה היקנו למורים עקרונות בסיסיים בתחום זה, ועזרו למורים לפתח סיפורים שיובילו את התלמידים לחקר. מטרת ההתנסות של המורים בסדנאות דרמה הייתה יצירת אווירה פתוחה, בטוחה ותומכת, שתאפשר להם להכיר את החשיבות של התקשורת הלא-מילולית ואת היכולות הדרמטיות שלהם.

בפרויקט השתתפו עשרה מוסדות אקדמיים ושתי חברות מסחריות, משמונה מדינות: בריטניה, איטליה, גרמניה, הולנד, נורבגיה, אוסטריה, צ'כיה וישראל. אוניברסיטת המלכה מארי בלונדון ריכזה את הפרויקט. מרכזי הפרויקט במכון ויצמן למדע היו פרופ' דייוויד פורטס, ד"ר ממלוק-נעמן, ופרופ' אבי הופשטיין. עם צוות הפרויקט נמנו: ד"ר דבורה קצביץ', ד"ר מלכה יאיון וד"ר רן פלג.

המורים פיתחו פעילויות מיסתורין להפעלה בשלושה עד ארבעה שיעורים, אשר משלבות גם חקר או מובילות לחקר (בהלימה עם תוכנית הלימודים), והפעילו אותן בכיתתם. כמה מפעילויות אלה תורגמו לאנגלית, והופצו על-ידי מובילי התוכנית בקֶרֶב מורים למדעים בכל אחת מן הארצות שהשתתפו בפרויקט. כחלק מתהליך ההפצה השתתפו המורים בהשתלמויות, שבמסגרתן רכשו כלים להוראת יחידות הוראה אלה.

לפני חודשים אחדים התקיים כנס הסיום של הפרויקט בליידן, בהשתתפות הצוותים והרכזים מהמדינות השותפות, יחד עם קובעי מדיניות בתחום החינוך ומורים. המשלחת הישראלית מנתה 14 משתתפים, ביניהם ד"ר ממלוק-נעמן, ד"ר דבורה קצביץ', ד"ר מלכה יאיון, ד"ר רן פלג, ד"ר דורית טייטלבאום, המפקחת הראשית על הוראת הכימיה במשרד החינוך, נורית רון, ראש אגף הפעלת יוזמות במשרד החינוך, וכן שמונה מורים מכל רחבי הארץ.

הכנס כלל פעילויות, פוסטרים, והרצאות של צוותי הפרויקטים וקבוצות המורים במוסדות שהשתתפו בפרויקט, בשילוב הרצאות והצגות של קוסמים. גם הארוחות היו מפתיעות: מאכלים בצבעים לא שגרתיים, כמו טונה שחורה, ועוד. מדפסת תלת-ממדית הדפיסה חטיפי שוקולד, ושפית התייחסה לחשיבות ההצגה בהגשת מזון.

צוות מכון ויצמן למדע תרם תרומה חשובה לפרויקט ולכנס. גולת הכותרת מבחינת הקבוצה הייתה שתי סדנאות שבהן הציגו מורים פעילויות שפיתחו – ניסויי חקר "מיסתוריים" בארבע תחנות עבודה. משתתפי הכנס שנרשמו לסדנאות אלה נעו בין תחנה אחת לשנייה, שאלו שאלות, וקיבלו הסברים על כל ניסוי. לאחר הסבב בין התחנות התקיים דיון בנוכחות כל המשתתפים.

רודה גאנם, מורה לכימיה מהתיכון החקלאי ימה-זמר, נחשפה לפרויקט במסגרת לימודיה לתואר שני בתוכנית "רוטשילד-ויצמן". "בעקבות הקורס השתדלתי לשלב בהוראה פעילויות מהפרויקט", היא מספרת. "התלמידים אהבו את הפעילויות והתלהבו. האווירה בשיעורים נעשתה מחויכת, והתאפיינה בשיתוף פעולה. בזכות הפרויקט שיפרתי ופיתחתי את מיומנות סיפור הסיפורים, ולמדתי טכניקות בסיסיות בדרמה. בהשראת הפרויקט פיתחתי עם השותפה שלי, חנין בשארה מטירה, פעילות שקראנו לה 'הר געש נולד'. גם המשתתפים בכנס התפעלו ונהנו מהפעילות. החוויה הזאת חיזקה בי את תחושת השליחות בהוראה".