היופי במדע

בתוך כל הפעילות המאומצת בקבוצת מחקר גדולה העוסקת בחקר מנגנוני תיקון של הדי-אן-אי – נושא המחקר של זוכי פרס נובל בכימיה לשנת 2015 – מדענית הסגל ד"ר תמר פז-אליצור אינה שוכחת להתבונן בעולם שסביבה, ולזהות בו היבטים אסתטיים. לפני מספר שנים, בשעות הפנאי המעטות שלה, היא השתתפה בחוג פיסול. חוויה זו הובילה אותה ליזום את תחרות "היופי במדע". תחילה היא הפיצה קול קורא לכל קבוצות המחקר במחלקה לכימיה ביולוגית (היום המחלקה למדעים ביומולקולריים), שבו הציעה למדענים ולסטודנטים להתבונן מחדש בדימויים שנוצרים במעבדותיהם, תוך-כדי מחקר, ולמצוא בהם את ההיבט החזותי השונה והמעניין. "לאחר שרבים נענו לאתגר ושלחו דימויים נפלאים, הפקנו אותם כפוסטרים באיכות גבוהה, שכל אחד מהם לוּוָה בשם יוצרם ובהסבר קצר על משמעות הדימוי", מספרת ד"ר תמר פז-אליצור. "את כל העבודות תלינו במהלך הכנס המחלקתי שלנו, ושם, בערב המחלקתי, בחרנו את הזוכים בתחרות".

העבודות שהתקבלו היו מפתיעות ומסקרנות, מה שגרם לכך שיוזמה זו הפכה למסורת. מאז, בכל שנתיים מתקיימת בכנס המחלקתי גם תחרות של "היופי במדע". העבודות שמוגשות אינן דידקטיות וגם אינן נוצרות כיצירת אמנות. האסתטיקה שלהן מסייעת לחשוף את הצופים לתופעות מעולמות לא ידועים, ולדברים שעין אדם אינה נתקלת בהם בעולם הדברים הגדולים שסביבנו. לא פעם, הדימויים שנוצרים דומים באופן מפתיע לצורות שהעין רגילה אליהן.

דוגמה טובה לכך היא העבודה "לשחרר את החמצן", אשר בוצעה במעבדתו של פרופ' זיו רייך על-ידי חברי קבוצתו: הדימוי נראה כציור עירום של אשה בעלת שיער ארוך. במבט ראשון, הדימוי מזכיר ציור של האמן הווינאי גוסטב קלימט (1919-1862). ה״שיער״ השופע של האשה העירומה שבתמונה הוא בית החרושת שאחראי על ייצור רובו של החומר האורגני וכמעט כל החמצן המולקולרי בעולמנו. זוהי מערכת בועיות המצויות בצמחים ובאצות ירוקות, אשר מכילות את המערך המולקולרי המבצע את הריאקציות הראשוניות (ריאקציות אור״) של תהליך הפוטוסינתזה, שבמסגרתו מומרת אנרגיית אור לאנרגיה כימית זמינה לתא, ובהמשך – לסוכרים. חמצן מולקולרי, שהוא חיוני לקיום חיים אירוביים על כדור-הארץ, הוא תוצר לוואי של ריאקציות האור.

עשן

ד"ר פז-אליצור מילאה תפקיד מפתח בפיתוחן של בדיקות דם אשר מלמדות עד כמה פעילים בדם שלושה אנזימים מתַקני די-אן-אי, OGG1, MPG, ו-APE1, אשר מעידים על תקינות מערכות תיקון הדי-אן-אי. הנתון המתקבל בבדיקות אלה מאפשר לדעת מהי רמת הסיכון של הנבדקים לחלות בסרטן ריאות. כך אפשר לזהות אנשים המצויים בסיכון גבוה מאוד לכך, ולהפנותם למעקב לשם גילוי מוקדם של המחלה. כמו כן, הקבוצה מנסה לאתר חומרים שיחזקו את אנזימי התיקון, כאמצעי למניעת סרטן.

ד"ר פז-אליצור היא אחת ממובילי השינוי במעמדם של מדעני הסגל ובהתאגדות המועצה שלהם, והייתה חברה בה מאז הקמתה בשנת 2008. היא גם הייתה, יחד עם פרופ' שפי גולדווסר, בין מקימות מעון הילדים הראשון במכון בשנת 2000 (סמוך להולדת בתה מאיה).