העשבים השוטים מרימים ראש? טכנולוגיה חדשה תקטול אותם

עשבים שוטים אינם רק מטאפורה לגורמים שליליים שמוטב להיפטר מהם. צמיחה של עשבים שוטים היא אחד הגורמים המרכזיים לאובדן של יבול חקלאי. לפי הערכות, מדי שנה גורמים עשבים שוטים לירידה של 12% ביבול החקלאי הגלובלי; במונחים כספיים מדובר באובדן תוצרת חקלאית בשווי של 33 מיליארד דולר. בעולם שבו השטחים החקלאיים מצטמצמים והולכים וסכנת הרעב אורבת בפתח, מדובר בנתונים משמעותיים מאוד. היקפים אלה צפויים לגדול עוד יותר בשנים הקרובות בשל התפשטותם של זנים חדשים של עשבים שוטים, אשר עמידים לקוטלי עשבים. אך טכנולוגיה חדשה שפותחה במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטה העברית עשויה לאפשר לייצר קוטלי עשבים חדשים שייתנו מענה לעמידּות הגוברת למוצרים הקיימים בשוק.

על אף ששוק קוטלי העשבים נאמד במיליארדי דולרים בשנה, כבר יותר משלושה עשורים לא פּותח קוטל עשבים בעל מנגנון פעילות חדש. בהיעדר מוצרים חדשים, חקלאים נאלצים לאלתר ולבחור בין שני פתרונות מרכזיים: להחליף תכופות בין קוטלי העשבים הקיימים בשוק, כך שהעשבים לא יספיקו לפתח עמידּות, או לחלופין, לשלב שימוש בקוטלי עשבים בעלי מנגנוני פעילות שונים. עם זאת, פתרונות אלה הם זמניים בלבד, ויכולים לכל היותר להאט את קצב ההתפשטות של העמידּות לקוטלי העשבים.

שיטה חדשה להדברת עשבים שפותחה במעבדות של פרופ' מרק ספרו, מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע, ופרופ' אורן אוסטרזצר- בירן, מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה באוניברסיטה העברית, עשויה לאפשר לייצר קוטל עשבים רחב-טווח מסוג חדש, לראשונה זה שנים ארוכות. כל גוף חי, ובכלל זה צמחים, מכיל עשרות אלפי חלבונים שונים, הבנויים משרשרות של חומצות אמינו בנות אלפי יחידות. לעיתים עלולה להסתנן ל"קו הייצור" של מפעל החלבונים פיסת חומר זר, ולחדור לשרשרת חומצות האמינו. טעויות כאלה קורות בדרך כלל כאשר מדובר בחומרים שהם אנלוגים מבניים לחומצות אמינו חיוניות. מאחר שרצף חומצות האמינו קובע את צורתו התלת- ממדית המקופלת של החלבון ואת תיפקודו, הרי שלעיתים די בחוליה משובשת בודדת כדי לגרום להשלכות מרחיקות לכת עבור האורגניזם. בהתאם לכך, שיטת ההדברה החדשה מתבססת על שימוש בחומרים דמויי חומצת האמינו החיונית פנילאלנין, בניסיון לגרום לכך שהצמח ייצר חלבונים "שגויים", וכך להביא לחיסולו. טכנולוגיה משלימה שפותחה במעבדתו של פרופ' ספרו עשויה לאפשר להנדס גידולים חקלאיים כך שיהיו עמידים לקוטלי עשבים אלה. חברת "ידע", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע, חתמה באחרונה על הסכם למיסחור הטכנולוגיה החדשה עם חברת FortePhest  של היזם ד"ר אלכס קוזאק, ובימים אלה מתנהל סבב גיוס כספים לשם מימוש הפרויקט.