Are you a journalist? Please sign up here for our press releases
Subscribe to our monthly newsletter:
בשנות ה- 60 של המאה הקודמת, שווקה התרופה "תלידומיד" כתכשיר נגד בחילות. נשים בהיריון, שנטלו אותה כדי להתמודד עם בחילות הבוקר, סבלו מתוצאות מחרידות: במקרים רבים הן ילדו תינוקות בעלי מומים קשים, בעיקר בגפיים. הסיבה לכך נעוצה בתכונה הקרויה "כיראליוּת: " מולקולות כיראליות הן זוג מולקולות שהמבנה שלהן זהה, אך סידור האטומים במרחב שלהן שונה. במלים אחרות, המולקולות הן תמונת-ראי האחת של השנייה, בדומה להבדל בין יד ימין ליד שמאל (מקור המלה "כיראלי" הוא במלה היוונית "יד"). הן אמנם נראות זהות, אך מולקולות בעלות כיראליות הפוכה עשויות למלא תפקידים שונים לגמרי. במקרה של התלידומיד, המולקולה ה"ימנית" אכן נוגדת בחילות, אך זו ה"שמאלית", ההופכית לה, בעלת פוטנציאל לגרימת מומים ובעיות התפתחותיות בעובר.
תינוקות התלידומיד הם אחד המקרים המפורסמים – והטרגיים –ביותר הקשורים בכיראליות. מקרה זה ממחיש מדוע הפרדת מולקולות לפי הכיראליות שלהן היא משימה בעלת חשיבות עצומה בתעשיית התרופות. היות שבמהלך תגובה כימית נוצרות באופן ספונטני גם מולקולות ימניות וגם מולקולות שמאליות, הרי שכאשר מייצרים תרופות, יש למיין את המולקולות לפי הכיראליות שלהן. השיטות הקיימות למיון מולקולות לפי כיראליות הינן מורכבות ויקרות, ותלויות בציוד טכנולוגי המותאם בכל פעם מחדש לכל חומר. פרופ 'רון נעמן מהמחלקה לפיסיקה כימית וביולוגית של מכון ויצמן למדע ופרופ' יוסי פלטיאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יחד עם עמיתיהם, גילו תכונה חדשה הקושרת בין כיראליות ומשטחים מגנטיים. תכונה זו מאפשרת פיתוח טכנולוגיות פשוטות ויעילות יותר למיון מולקולות כיראליות של כל חומר.
כדי להפוך את המחקר של פרופ' נעמן ופרופ' פלטיאל, שנמשך כעשר שנים, למוצר תעשייתי, הוקמה באחרונה חברת "קירליס" שהינה בבעלות משותפת של קרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס והחברות "ידע" – זרוע היישומים הטכנולוגיים של המכון – ו"יישום" ,החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית. טכנולוגיה זו תאפשר לטהר תרופות לפי כיראליות, וכך להשאיר רק את המולקולות המקדמות ריפוי – ולסלק את המזיקות. בנוסף, אפשר להשתמש בה להפקת כימיקלים יעילים יותר, למשל בתעשייה האגרוכימית או בתעשיית חומרי הטעם והריח. בכימיקלים אלה, רק מולקולות בעלות כיראליות מסוימת מבצעות את הפעילות הרצויה, בזמן שהמולקולות בעלות הכיראליות ההפוכה הן חסרות תועלת ורק מביאות לזיהום הסביבה. לפיכך, מיון לפי כיראליות יעזור לייצר כימיקלים יעילים יותר, להוזיל את עלותם, ובו-בזמן גם לצמצם את זיהום הסביבה.
קירליס מצטרפת לפורטפוליו החברות של קרן גרוב ונצ'רס, שנוסדה ב- 2016 מתמחה בהשקעה בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן במטרה "לבנות את מנהיגי השוק של מחר". מנכ"ל החברה הוא אריה לאור, שכיהן בעבר כמנכ"ל ,PCT חברה-בת של חברת התפלה עולמית גדולה, וכמנכ"ל חברת ,Greenkote Plc שצמחה תחת הנהגתו מסטארט-אפ קטן לחברה רווחית בשווי 20 מיליון דולר. יו"ר קירליס הוא ארז ויגודמן, מהמנהלים הבכירים במשק הישראלי, שניהל בעבר חברות ענק, בהן טבע, מכתשים אגן (כיום אדמה פתרונות לחקלאות) וקבוצת שטראוס.