מ-0 ל-100 בתוך חודש

בימים כתיקונם, יותר מ-100 קורסים פרונטליים מועברים מדי סמסטר בכיתות הלימוד, באולמות ההרצאה ובחדרי המעבדה של מדרשת פיינברג, הזרוע האוניברסיטאית של מכון ויצמן למדע. אבל סמסטר ב' תש"ף נפתח כש-1,000 תלמידי מחקר לתואר שני ולדוקטורט ו-400 חוקרים בתר-דוקטוריאליים נמצאים בבית במקום בכיתות ובמעבדות. עם זאת, בשלב די מוקדם הבינו במדרשה לאן נושבת הרוח, ובתוך חודש 100 קורסים פרונטליים שינו פורמט במהירות והפכו לקורסים מקוונים, על כל המשתמע מכך.

"צעד ראשון היה לדחות את תחילת הסמסטר ל-19 באפריל", מספר פרופ'  גלעד פרז, דיקן המדרשה. "על המעבר היתה אמונה רכזת הקורסים של המדרשה, רות קמנסקי. את הזמן שהרווחנו ניצלנו, בין היתר, להדרכות למידה מרחוק שיזמה פרופ' רון בלונדר. יותר מ-100 מרצים ומתרגלים נרשמו לארבעת מפגשי ההדרכה".

פרופ' בלונדר, ראש קבוצת הכימיה במחלקה להוראת המדעים, אשר נרתמה להכשרת המרצים, מבהירה שלא מדובר רק בקשיים טכנולוגיים: "הוראה היא לא רק התוכן הנלמד; את התוכן המרצים יודעים היטב. הוראה היא גם מדיום, וכאשר עוברים ללמידה מקוונת המדיום משתנה. לכל מדיום יש את צורת ההוראה שמתאימה לו. אם אני לא אתאים את עצמי למדיום שבאמצעותו אני מלמדת ואעביר מערך שיעור כפי שאני מעבירה אותו בלמידה פרונטלית, סביר להניח שזה לא יהיה מוצלח. בהתאם, הצענו דרכים שונות ללמידה, לא רק הרצאה, אלא גם אתנחתות בדמות שאלות אינטראקטיביות וקבוצות דיון. בנוסף, הדגשתי בהדרכות גם את הצורך בתמיכה רגשית בסטודנטים שנמצאים במצב לא פשוט – הם לומדים מהבית, חלקם עם ילדים קטנים, והסיטואציה של למידת קורסים מורכבים תחת הלחץ הזה אינה פשוטה".

אמנם המדרשה והמחלקה להוראת המדעים התגייסו לסייע, אך מי שהיו צריכים בפועל להסתגל למציאות החדשה הם המרצים. "המעבר היה חד וברור", מתאר את התהליך ד"ר ישי דרור מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת, מרצה בקורס גיאוכימיה סביבתית. "קיבלנו טיפים שימושיים על איך מרצים ב'זום' ואיך יוצרים אינטראקציה טובה עם הסטודנטים גם מרחוק. למידה מקוונת לא אידיאלית מבחינתי, אבל יתרון ברור שלה הוא היכולת להעלות את ההרצאות לאתר המדרשה, כך שגם מי שלא נכח בזמן אמת, יוכל לגשת להקלטה ולצפות בזמן שמתאים לו..."

האם עם שוך המגיפה, לקחי הלמידה המקוונת יישכחו? פרופ'  בלונדר משוכנעת שלא: "כוחה של ההוראה המקוונת יישאר איתנו גם אחרי הקורונה. יש בטכנולוגיה הרבה אספקטים שיכולים לסייע ללמידה פרונטלית, לדוגמה, היכולת לאבחן עד כמה הסטודנטים הבינו את החומר הנלמד – לא במבחן בסוף הסמסטר, אלא במהלך השיעור באמצעות סקר מקוון; הכלי הזה נקרא הוראה דיאגנוסטית. כן, האינטראקציה האנושית חשובה מאוד בהוראה, אבל יש כלים טכנולוגיים שאנחנו יכולים להיעזר בהם גם בשגרה, כך שמערך השיעור ישלב למידה פרונטלית לצד כלים טכנולוגיים".