"הקורונה הנפשית": הישראלים מפגינים חוסן ודואגים לזולת; נשים, צעירים ובלתי-מועסקים – בסיכון מוגבר

מבוגרים, ובפרט גברים, מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלה קשה במקרה של הידבקות בקורונה, אבל דווקא נשים, צעירים ובלתי-מועסקים מועדים יותר לסבול בימי המגיפה ממצוקה נפשית ומסימפטומים שונים של לחץ – מדופק מואץ ועד הפרעות שינה. ממצאים אלה עולים ממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע המתפרסם בכתב-העת המדעי Molecular Psychiatry. המחקר מבוסס על יותר מ-12 אלף תשובות לשאלונים דיגיטליים שמילאו ישראלים במהלך ששה שבועות – משוך גל התחלואה הראשון בישראל בסוף אפריל 2020 ועד תחילתו של הגל השני ביוני של אותה השנה. על-אף הסיכון המוגבר של קבוצות מסוימות באוכלוסייה הישראלית – רמות המצוקה הנפשית בקרב כלל המשיבים לא נבדלו באופן משמעותי מאלה שנמדדו בישראל בעבר, ואף היו פחותות מרמות המצוקה הנפשית שנמדדו בתקופות של מלחמה ומבצעים צבאיים.  

מעבדתו של פרופ' אלון חן – מעבדת מחקר משותפת למכון ויצמן למדע ולמכון מקס פלאנק לפסיכיאטריה במינכן – מתמקדת בדרך כלל בהיבטים המולקולריים והעצביים של לחץ והפרעות נפשיות, אבל בדומה לרבים מאתנו, התפרצות המגיפה גרמה גם להם לחשב מסלול מחדש. "לא כל יום מתחולל בעולם אירוע בעל השפעות מרחיקות לכת כמו מגיפה בין-לאומית", אומר פרופ' חן. "אמנם ההשלכות הבריאותיות והכלכליות האדירות זכו למירב תשומת הלב בשבועות הראשונים למגיפה, אך היה ברור למן ההתחלה כי למגיפה עצמה ולמדיניות הסגרים, הבידוד והריחוק הפיזי, יש ויהיו השלכות משמעותיות ביותר על בריאות הנפש והעולם הרגשי של כולנו". באותה תקופה, זכו להיענות רבה שאלוני הקורונה שפיתחו הקולגות בקבוצת המחקר של פרופ' ערן סגל ועזרו למפות את התפשטות המגיפה בישראל. המדענים ממעבדתו של פרופ' חן, בהובלת אסף בנימין, נועה ארן וד"ר יעל קופרמן, החליטו לשתף פעולה עם קבוצתו של פרופ' סגל ולחבר פרק נוסף לשאלונים שהוקדש להשפעות הנפשיות והרגשיות של המגיפה, והתבסס על שורה של כלים מתוקפים למדידת חרדה, דיכאון ומצוקות נפשיות.   

החיבור בין שאלוני הקורונה לבין שאלוני "מצב הרוח" שרקחו במעבדתו של פרופ' חן – בשיתוף פעולה עם פרופ' אורית נוטמן שורץ מבית-הספר לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית ספיר והפסיכיאטרית ד"ר מיה אמיתי ממרכז שניידר לרפואת ילדים – יצר מכפיל כוח ייחודי שאחראי לאחת מנקודות החוזקה המשמעותיות ביותר של המחקר הנוכחי: מדגם גדול במיוחד עם אפיון עומק של המשיבים הכולל בין היתר היבטים דמוגרפיים, תעסוקתיים, רפואיים, נפשיים והתנהגותיים. נקודת חוזקה נוספת היא העובדה שהמחקר בדק את השינויים במצב הרוח לאו דווקא בנקודת ההתחלה או ברגע השיא של המגיפה, אלא לאורך ששה שבועות, ואפשר לבחון כיצד שינויים בדינמיקה של המגיפה משפיעים על מצב הרוח. כך למשל הראו החוקרים כי השינוי היומי במספר המאומתים בישראל השתקף ישירות ברמות המצוקה הנפשית – ככל שמספר המאומתים היומי גדל, המצוקה הנפשית גדלה ולהפך.

נשים נטו לפנות יותר מאחרים לבקשת תמיכה חברתית, בעוד משיבים מבוגרים וקשישים נטו להפיג את החרדה באמצעות התעמלות או מדיטציה

מלבד כאמור, ייצוג היתר של צעירים, נשים ובלתי-מועסקים בקרב המדווחים על מצוקה נפשית, קבוצות נוספות התגלו כפגיעות יותר לחרדה ולדיכאון. כך למשל מדוכאי חיסון או משיבים עם מחלות ריאה, לב, כליות, או יתר לחץ דם דיווחו על רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית כללית או על חשש רב יותר להידבק בנגיף; משיבים עם מחלת ריאה, לב או יתר לחץ דם אף דיווחו על יותר סימפטומים הקשורים בלחץ. ממצאים אלה מובנים בהינתן הסיכון הרפואי המוגבר של בעלי מחלות רקע. בדומה, גם אנשים ששהו בבידוד, עברו בדיקת קורונה או חוו סימפטומים של קורונה, ביטאו חשש מוגבר מהידבקות בנגיף. לעומת זאת, אנשים שהרבו במפגשים ובקשרים חברתיים בתקופת המגיפה, ביטאו חשש מופחת מהידבקות וכן רמות מצוקה כללית נמוכות יותר, אף שלכאורה היו עלולים להיות חשופים יותר מאחרים לנגיף.

זווית נוספת שעלתה בממצאים היא פנייתם של רבים לאמצעי התמודדות להפחתת המצוקה הנפשית, כאשר נשים נטו לפנות יותר מאחרים לבקשת תמיכה חברתית, בעוד משיבים מבוגרים וקשישים נטו להפיג את החרדה באמצעות התעמלות או מדיטציה.    

תחושת שייכות חזקה

גם לאחר שנה וחצי של מגיפה עולמית, מיליוני מתים, מיתון כלכלי גלובלי ומדיניות של סגרים, הגבלות תנועה, בידוד וריחוק, עדיין לא נחשפה התמונה המלאה של ההשפעות הרגשיות וההתנהגותיות של המציאות החדשה. "מחקרים במקומות שונים בעולם – מסין ועד אוסטרליה – החלו לחשוף את ממדי ההשפעה של המגיפה על בריאות הנפש, אך היו ממוקדים, לפחות בתחילת הדרך, בהשפעה הנקודתית של התפרצות המגיפה או בהשפעות על ציבורים ספציפיים, למשל צוותים רפואיים. המטרה שלנו הייתה לאמוד עד כמה שאפשר את ההשפעות ארוכות הטווח של המגיפה על בריאות הנפש של הציבור הרחב", אומר אסף בנימין. "באופן מעניין, גילינו שרבים מהמשיבים היו פחות מוטרדים מהאפשרות שהם עצמם יחלו או ייקלעו למצוקה כלכלית, והיו יותר מוטרדים מכך שהקרובים להם יחלו או מהמצב הכללי בישראל ובעולם; ממצאים אלה באו לידי ביטוי במיוחד בקרב מבוגרים ובקרב משיבים שהגיעו מיישובים בעלי דירוג סוציו-אקונומי גבוה", מוסיפה ד"ר קופרמן. "דאגה הממוקדת בזולת או בקולקטיב עשויה גם להעיד על תחושת שייכות חזקה לקהילה או למדינה. תחושות דומות דווחו בתחילת המגיפה בארצות הברית וכן בישראל בתקופות שונות של איומים מבחוץ".

במחקר השתתפו גם חגי רוסמן, ד"ר סמדר שילה, איה קשת ותומר מאיר מקבוצתו של פרופ' ערן סגל במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית וד"ר רון רוטקופף מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים.