לחץ

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עירוי של תרופות כימותרפיות הוא אחד מהטיפולים הבסיסיים העומדים לרשותם של רופאים במלחמתם בגידולים סרטניים. כידוע, במקרים מסוימים מצליח טיפול כזה לבלום את הגידול, ובמקרים אחרים הוא נכשל בכך. מה מבדיל בין הצלחה לכישלון? צוות של מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשותה של פרופ' הדסה דגני מהמחלקה לבקרה ביולוגית, מציע תשובה אפשרית מפתיעה לשאלה זו. ממצאי המחקר שבוצע בבעלי-חיים, אשר עשויים להשפיע בעתיד על דרך קביעת הטיפול במיליוני חולי סרטן, פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Cancer Research.

 

השימוש בעירויים המכילים תרופות כימותרפיות מבוסס על ההנחה, שזרם הדם יוביל את החומר התרופתי אל תוך הרקמה הסרטנית. חדירת החומר אל הרקמה אמורה להתבצע כתוצאה מהתהליך הרגיל של השוואת ריכוזים, כלומר, חומר עובר מאיזור של ריכוז גבוה לאיזור של ריכוז נמוך, עד שהריכוזים בשני האזורים הסמוכים מגיע לשוויון. אבל, כנגד הכוח של ה"שאיפה" להשוואת ריכוזים, פועל במקרים מסוימים הלחץ שמפעילים הנוזלים המצויים בתוך רקמת הגידול הסרטני. כשהלחץ הזה מגיע לעוצמה מסוימת, הוא יוצר מעין חיץ המונע את חדירת התרופה מזרם הדם לתוך הגידול הסרטני.

 

מדעני המכון פיתחו דרך למדוד, באופן בלתי-חודרני, מתי מתחוללת התופעה הזאת, כלומר, מתי הלחץ התוך- רקמתי עלול לסכל את יעילות הטיפול הכימו-תרפי. המחקר שהוביל לפיתוח השיטה התבצע באמצעות מתקני תהודה מגנטיים (MRI) דומים לאלה המצויים בבתי-חולים ובמכוני מחקר רבים. כמודל לתרופה השתמשו המדענים בחומר ניגוד תקני המשמש לבדיקות MRI שגרתיות בבתי-חולים. חומר זה הוחדר לגופם של עכברים חסרי מערכת חיסונית, שהושתלו בהם גידולים סרטניים. באמצעות אלגוריתם (מתכון ממוחשב) שפיתחו, הצליחו המדענים לבחון את הקשר בין מידת החדירה של החומר התרופתי לרקמת הגידול לבין לחץ הנוזלים ברקמה זו. במחקר שהתבצע במכון, וכן במחקרים נוספים שבוצעו במקומות שונים בעולם, התברר כי היחס הזה משתנה מבעל-חיים אחד למשנהו, מאדם לאדם, ואפילו מרקמה לרקמה באותו בעל-חיים או אדם.

 

פרופ' דגני אומרת, שכדי לבחון את המאפיין הזה יהיה צורך לבצע בדיקת MRI על-פי השיטה שפותחה במכון לפני תחילת הטיפול בעירוי כימותרפי. במקרה שבו יתגלה בגידול לחץ תוך- רקמתי גבוה, העלול לסכל את חדירת התרופה לגידול וכתוצאה מכך לפגוע בהצלחת הטיפול, ייתכן שאפשר יהיה להשתמש בחומרים מפחיתי לחץ (הדומים לאלה המשמשים להפחתת לחץ דם). שיטה זו, אם תיבחן בהצלחה בניסויים קליניים, תוכל להגביר במידה ניכרת את יעילותם של טיפולים כימותרפיים.