ד"ר חנה גולדרינג, פרופ' וולפי טראוב ופרופ' קורט רוזנהק הלכו באחרונה לעולמם

 

פרופ' וולפי טראוב הלך באחרונה לעולמו. פרופ' עדה יונת אומרת לזכרו: "פרופ' וולפי טראוב היה חלוץ בתחום הפיענוח המבני של סיבי חלבון באמצעות קריסטלוגרפיה בקרני X. בשנות ה-60 של המאה הקודמת הוא קבע את המבנה של מספר הומו-פולימרים, והדגים באופן משכנע את נטייתם להתארגן באופן דומה לסיבי קולגן. לאחר מכן הצליח לקבוע לראשונה, ברזולוציה גבוהה, את מבנה סיבי הקולגן – החלבון הנפוץ ביותר בממלכת החי, והחלבון הבלתי-מסיס העיקרי בחומר הבין-תאי וברקמות חיבור.

"באותם ימים מוקדמים נחשב הקולגן לחלבון חוץ-תאי 'משעמם', והגישה המדעית הרווחת הייתה, שאין למצוא משמעות רבה בשונות הקטנה המופיעה ברצפי חומצות האמינו שלו. למרות זאת זיהה וולפי בסיבי הקולגן, במפתיע, היבטים מבניים של זיהוי וארגון עצמי. הוא יצר – באופן בלתי-צפוי – חזון ראשוני לגבי אחד התחומים העיקריים בביוכימיה: כיצד קובע רצף חומצות האמינו של חלבון מסוים את המבנה המקופל שלו, אשר מקנה לו את תיפקודו הביולוגי. פרס נובל בכימיה לשנת 2013, שהוענק יום לפני מותו, ניתן גם הוא בתחום זה".

וולפי טראוב נולד בלטביה, והיגר לדרום אפריקה בשנת 1933 – שם, באוניברסיטת קייפטאון, השלים את לימודי התואר הראשון והשני. בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון, בתחום הקריסטלוגרפיה. בתחילת שנות ה-60 הצטרף למחלקה לכימיה מבנית (כיום ביולוגיה מבנית) במכון; בשנים 1989-1988 כיהן כראש המחלקה. השאיר אחריו בת-זוג, אן בלוך, שני ילדים, ליסה ומייקל, ושני נכדים, גל ויולי.

יהי זכרו ברוך.

פרופ' קורט רוזנהק 2013-1923

 

 

פרופ' קורט רוזנהק הלך באחרונה לעולמו. במאמר לסיכום תרומתו המדעית כותב פרופ' אלאן שניידר מאוניברסיטת קורנל: "כשהגעתי כחוקר בתר-דוקטוריאלי למחלקה לפולימרים של מכון ויצמן, בשנת 1969, קבע פרופ' אהרן קציר, למזלי, שאעבוד עם קורט. כך החלה ידידות מופלאה שנמשכה 44 שנים. קורט היה מדען מצוין ואדם נפלא".

פרופ' קורט רוזנהק נולד ב-1923, בצ'רנוביץ. מהלך חייו הושפע מאוד ממלחמת העולם השנייה. הוא נכלא במחנה עבודה, ובשנת 1944, בטרם שבו הרוסים לצ'רנוביץ, ברח עם משפחתו לבוקרשט. שם החל בלימודי כימיה פיסיקלית, אותם סיים ב-1949.

בשנת 1950 עלתה המשפחה לארץ. קורט מצא עבודה ברחובות, במעבדה המרכזית לחקר מוצרי פרי הדר. לאחר ששמע הרצאה של פרופ' אהרן קציר, ביקש להתקבל כדוקטורנט במחלקה לפולימרים במכון. הוא אכן התקבל, ומחקרו התמקד בסינתזה ואיפיו התכונות הפיסיקליות של פוליאלקטרוליטים.

לאחר סיום הדוקטורט ביצע קורט מחקר בתר-דוקטוריאלי בהרווארד, אצל פרופ' פאול דוטי. שם עסק בחקר השינויים הספקטרליים של פולי חומצות אמיניות (מודלים של חלבונים שפיתח פרופ' אפרים קציר). לאחר מכן חזר למכון. בשנת 1977 הועלה לדרגת פרופסור חבר.

מחקריו התמקדו בפיענוח מבני של חלבונים ופולי-פפטידים באמצעות ספקטרוסקופיה באור אולטרה-סגול; קביעת המבנה של חלבונים במבחנה, ועוד.

בצניעותו ובנועם הליכותיו רכש ידידים רבים.

יהי זכרו ברוך.